אוכל:
הזמנו קפריצ'יוזה (35 ש"ח) בתור מנת פתיחה לארבעתנו.
מדובר על פוקצת הבית אפויה עם מבחר ירקות קלויים, נקניקים ומוצרלה בופלו. עקרונית אני לא אוהב ירקות קלויים (אז הורדתי אותם מהחתיכות שלי) אבל כולם ליקקו את האצבעות (אין מה לעשות, מאכלים כשרים עושים לי את זה :) ).
למנה עיקרית לקחתי פילה בוקצ'יו (135 ש"ח), פילה עגל ברוטב פירות יער ויין פורט. המלצר אמר שזהו נתח של 220 גר', לדעתי הוא היה לפחות 300 גר'. אישתי לקחה פסטה בפסטו (59) עם בזיליקום , שום , שמן זית, פרמז'ן וצנובר.
הפילה היה מדהים, נתח פילה איכותי כמעט ללא שומן, והרוטב היה מדהים, זה כמו להינות מסטייק איכותי ומטעם מתוק אך מאוזן לסטייק של פאנקייק מעולה. איזון מושלם, כל ביס טבלתי את הסטייק ברוטב כדי לא לפספס ממנו.
גם הפסטה של אישתי שאמורה להיות מנה יחסית פשוטה בלי פוטנציאל יצאה מעולה עם שילוב טוב בין המרכיבים, מה שגרם לפסטה להיות נימוחה בפה.
לקינוח לקחנו פרפה קרמל ואגוזים מסוכרים (30 ש"ח). בדרך כלל אני לא אוהב את הפרפה, אבל זה היה משהו אחר. יש קינוחים טובים יותר, אבל בהתחשב בנקודת הפתיחה הבעייתית שלו אצלי, הוא עלה על כל הציפיות והיה סיום מעולה לארוחה מושלמת.
שירות+תנאי
ישיבה:
לגבי תנאי הישיבה, המסעדה עצמה קטנה ומעט צפופה (לא היה מקום לעגלות לידנו). כל המסעדה עמוסה חפצי חן שמזכירים את איטליה (טוב שהקטנים התעניינו במה שקורה על השולחן ולא מחוצה לו).
השירות היה בעייתי בלשון המעטה. ראשית נתחיל מהעובדות היבשות, לוקח המון זמן (שעה ומשהו לעיקריות ומעל 40 דקות לקינוחים) מהרגע שהזמנת את המנה ועד שהיא הוגשה. אישית נפלנו על מלצר שלא ממש יודע להסתיר את רגשותיו, ולמרות שהיה אדיב, ניסה לעזור גם מעבר למה שביקשנו וענה לבקשותנו, נתן לנו את התחושה שהוא המרקיז דה שאנל 5 ואנחנו פשוטי העם.
ונחזור לתקלה. כשהזמנתי מקום אמרו לי בפירוש שנאלץ לפנות את השולחן ב9 ורבע (הזמנו ל-7). אם כי אני טוען שכשהמארחת במסעדה אומרת דבר כזה היא צריכה לבקש מפורשות לדבר עם אישה אחרת ולא להמשיך את השיחה עם גבר שיש לו זיכרון של דג (כאלה אנחנו), מסתבר שזה לא אלמנטרי. בכל מקרה, בהתחשב בזמני הוצאות המנות, עצם העובדה שאנחנו באמת צריכים להספיק לאכול, ואפילו רצינו לזרוק איזו מילה (בכל זאת נפגשים עם חברים), לא הספקנו לעמוד בזמנים ("אין לא יכול, יש לא רוצה", צה"ל 1999). המארחת בכבודה ובעצמה הגישה לנו את החשבון (מבלי שהזמנו) והזכירה לנו (בצורה לא כל כך עדינה) שאנחנו צריכים לפנות את השולחן ב-9 (וככה קיזזו לנו רבע שעה). החלק היפה, הזמנו את הקינוחים, אבל לא הספיקו להביא לנו אותם עדיין (המטבח לא מסונכרן עם המארחת). כלומר הזמנו קינוחים, קיבלנו חשבון עבורם, אך טרם הספקנו לקבל אותם. פרק חשוב, היינו עם המפוצה. בעוד שאני מחכה בשלוות נפש (יוצאת דופן לעצמי) לכך שיביאו את הקינוחים ולא אומר מילה (ממילא לא יגידו לי כלום עד שאני לא אסיים לאכול), אישתי ואישתו של המפוצה יצאנו מדעתן וצעקו על המארחת ועל המלצר (עוד יותר יוצא דופן לאישתי שבדר"כ מתביישת להתבלט מכל סיבה שהיא בקהל, לצעוק על מישהו, ועוד מישהו זר). המפוצה גם הוא הפתיע כאשר קרא בשקט למארחת והסביר לה בעדינות (באותו רגע נראה שאישתי תשבור עליה כיסא) שהפשלה תתבטא בטיפ והוא מבקש ממנה לבטא את הפשלה בחשבון. הם אומנם הורידו לנו את הקינוחים מהחשבון והמלצר התנצל 1,000 פעם (אם כי לדעתי זאת לא אשמתו) והסביר שהוא לא עדכן אותם שהוא עוד לא הגיש לנו את הקינוחים. הטעם הרע מהפשלה נשאר (נקווה לפעם אחרת מוצלחת יותר).
באופן עקרוני שלושתם רצו להזמין על הפרינציפ עוד קינוח, אני התנגדתי ואמרתי שחבל לעשות דווקא (שוב לא מתאים לי להיות הבוגר).
להגנתי, אף אחד לא הזכיר את השעה שאמרו לי בטלפון כשהתיישבנו.
עלות
תועלת:
אז האוכל באמת טעים, ואחרי הקינוחים שהורידו לנו, יצא 382 ש"ח לכל הארוחה לשולחן (כולל 3 משקאות קלים) ובהתחשב בזה שהיו לנו 3 שוברים של 100 ש"ח בעלות של 74 ש"ח כל אחד, זה ממש השתלם. עם זאת השירות קצת דפק את ההנאה מהארוחה (נקווה שפעם הבאה יהיה טוב יותר).
מעלליו של הבן שלי:
מציצת המלחיה מספר רב של פעמים, מה שמנע מהיושבים בשולחן לשים מלח (אם כי לא היה חסר), לגמור לכולם את הפרמזן המגורד (שם בצלחת שלו ואכל את הכל, כשהזמנו עוד הוא רצה גם את הצלוחית השניה).
בקיצור, חזיר לתפארת מדינת ישראל :)
אתר:
