יום רביעי, 29 באוגוסט 2012

סאטורי ת"א - רמת החייל

ציון כללי:
האמת כל פעם שאנחנו הולכים לפסטה מיה ברמת החייל (לאחר שכבר קבענו עם חברים והזמנו מקומות), אני ואישתי שואלים את עצמנו מה זאת המסעדה האסייתית המעניינת שיש בפסז' לפני פסטה מיה. אתמול החלטנו לבדוק. יצאנו למסעדה אנחנו והילד הקטן והמתוק שבתמונה מעל ויצאנו לבדוק.

אוכל:
אני ואישתי הזמנו את העיסקית ב-54 ש"ח שכללה מנה ראשונה, מנה עיקרית ושתיה.
כמנה ראשונה לקחתי את הטונג מואן  - סיגרים ממולא בעוף, ירקות שורש ורוטב טריאקי, למנה עיקרית לקחתי את הגאי מנהו - חזה עוף פריך בצ'ילי מתוק ולימון מוגש עם אורז מטוגן וסלט כרוב .
הטונג מאו היה מעניין ובהחלט לא מזכיר את הסיגרים השרופים, השומניים שהיו מלאים בבקר חריף בחתונות של שנות ה-80. הוא היה עדין, לא ספוג בשמן (יחסית לאוכל מטוגן), עם שילוב טוב בין הבשר לירקות.
הגאי מנהו היה נחמד, מדובר על עוף בציפוי ברוטב צ'ילי ולימון, לא מנה מרגשת, אבל היה טעים. שוב, לא היה ספוג שמן, הרוטב היה באיזון עדין והיה טוב. האורז היה טעים, והילד נהנה לשחק עם סלט הכרוב.

שירות:
שירות מעולה, שירתו אותנו במהירות ואדיבות, כל בקשה שלנו (והילד העיף לא מעט סכו"ם מהשולחן) נענתה בחיוך ובמהירות. הם גם יזמו הבאת מפיות כל פעם (זה קרה לא מעט) שהילד התלכלך, וכל פעם שהוא העיף משהו מהותי מהשולחן (שוב, קרה לא מעט), הם הרימו מייד. בקיצור, שירותי מקצועי, מקצועני, אדיב ועם חיוך.

עלות תועלת:
שוב, הלכנו לעיסקית, אז המחיר בהחלט מצדיק את הארוחה שהיתה טעימה. אבל אם תסתכלו בתפריט הרגיל,
תגלו שטונג מואן עולה 27 (מנה ראשונה) והגאי מנהו לא מופיע. אני מניח שארוחה דומה שלא בעסקית תעלה לפחות 80 שקל לאדם, אני חושב שזה לא מצדיק את מה שאנחנו אכלנו (מצד שני יש הרבה מנות מעניינות שלא מופיעות בעיסקית).
 

יום שבת, 4 באוגוסט 2012

מא(געיל) רחובות



ציון כללי:

0
כן, פעם ראשונה, ואני מקווה שגם אחרונה, מסעדה קיבלה אצלי את הציון 0!
הסיפור:
יום שישי האחרון חגגנו לאישתי יום הולדת, אירגנתי לה מסיבת הפתעה עם החברים הקרובים וחיפשתי מקום לחגוג ל-20 איש. כחודש לפני האירוע התקשרתי למסעדה והזמנתי מקומות ל-20 איש, וביקשתי מקום למספר עגלות. כשדיברתי עם בעל המקום בטלפון סיכמנו שכמה ימים לפני האירוע אני אתקשר שוב ואעדכן אותו לגבי כמות האנשים המדוייקת וכמות העגלות שתגיע למקום. דיברתי עם בעל המקום 3 ימים קודם וסיכמנו שיגיעו 20 איש ו-2 עגלות. בעל המקום אמר סבבה. מאחר וזאת היתה מסיבת הפתעה, מרבית האנשים הגיעו ב-9 וחצי בערב ואנחנו הגענו ב-10. 2 זוגות חברים היו אמורים להצטרף אח"כ (חלק מ-20 האנשים שדיברנו עליהם). כבר כשהגענו היה ברור שיש מקום ל-16 איש שישבו בדוחק, המזל הוא שאף אחד לא הביא את הילד שלו, ולכן לא היתה לנו בעיה נוספת של מקום לעגלות. איך שהגענו ב-10, ביקשנו מהמלצרית שתסדר מקום נוסף ל-4 אנשים (כמו שהזמנתי בטלפון). במשך כחצי שעה ו-4-5 פעמים שביקשנו, המלצרית המשיכה לאסוף את ההזמנות ולהתעלם מהבקשה. כמובן שהיא פיספסה כמה הזמנות של החבר'ה שלנו שניסו לטפל בבעיה, אבל לה זה לא ממש הפריע. כעבור חצי שעה, קיבלנו תוספת שולחן שהספיקה לעוד 2 אנשים (כלומר ל-18 מתוך ה-20 היה מקום לשבת). אומנם בצורה לא נוחה והם היו די רחוקים מהשאר, אבל נניח (אם כי בחדרון שהיינו בו היה עוד שולחן של 6 אנשים שהיו פשוט יכולים למקם במקום במסעדה ולתת לנו את המקום, מה גם שביקשתי לסגור לנו חדר משלנו, הוא הבטיח שכן ולא קיים).
כשביקשנו עוד שולחן לעוד 2 אנשים (כלומר השלמה ל-20), הם אמרו לנו שאין להם.
מסתבר שלמקום יש קופונים של קופונייט. שמחים וטובי לב, החבורה קנתה 3 קופונים, כלומר ל-20 איש היו 3 קופונים (כל קופון זיכה בהנחה של 50 שקל). הסיכום עם הבעלים היה על מינימום של 37 ש"ח, החשבון הכולל לפני הורדת קופונים עמד על איזור ה-1750 (כלומר כיסינו בהרבה את המינימום). כאשר הזוג הראשון שהיה עם קופון הלך, לא היתה בעיה. כשהזוג השני רצה לשלם עם הקופון ולהשלים עם אשראי, הבעלים בא, צעק ליד אישתי והחברים שהוא לא מוכן לקבל את הקופון, שזו חוצפה והגזמנו. אישתי אמרה לו שהיא לא מטפלת בזה, הוא שאל מי הזמין את השולחן והזמין אותי הצידה. לטענתו, בקופון כתוב שחובה להודיע לבעל המקום בכניסה למסעדה על כך שיש קופון (צודק לא הודענו), שהקופון לא תקף לשישי ערב ושהיינו אמורים לחשוב על זה לבד (על הקופון לא היתה מגבלת יום או שעה, שאם כן לא היינו קונים אותו), ושמותר קופון אחד לשולחן (שוב, בקופון לא מצויין שום דבר בנושא). הוא אמר שהוא עשה לנו טובה שהוא קיבל אחד, אבל את השאר לא יסכים לקבל. שאלתי אותו מה היה קורה אילו היינו מודיעים לו בכניסה למסעדה, האם הוא היה מבקש מאיתנו לעזוב מאחר ויש בידינו קופונים (וכאן השאלה, אם אני מודיע לו בתחילת הערב, האם הוא זכאי בכלל לסרב, מה שלא כתוב שמותר לו עפ"י הקופון). הוא אמר שהוא היה עושה קומבינה, שאלתי אותו (הוא כבר קיבל אחד), האם יסכים לקבל את הקופון של הזוג השני שרצה ללכת (אמרתי שאני אוותר על הקופון שלי, שהאורחים שלי לא יתבאסו). הוא סירב. שאלתי אותו מה היה קורה אם היינו אומרים בתחילת הערב, האם היה אומר ל-20 איש "ללכת לחפש"? עכשיו תבינו את המוח הישראלי הדפוק, בחשבון פשוט, הוא "הרוויח" 100 ש"ח (את הקופון הראשון הוא קיבל). הזמנו אצלו ב-1750 שקל בערך, יש 20 איש שיושבים במסעדה, ל-2 מתוך האנשים שישבו יש נגיעה לעולם פירסום המסעדות באינטרנט. הרי ברור לו שאף אחד מאלו שנכחו לא יחזור יותר, וימליץ לחבריו לא לבוא לשם. בנוסף (סיפרתי לו על הבלוג), הוא יקבל פירסום שלילי (ומכתב תלונה לקופונייט) על המקום. אז מה עדיף, 100 ש"ח או רווח עתידי (מן הסתם הפסקנו להזמין ברגע שזה קרה).
הוא מצידו אמר שישמח לכבד את הקופונים ביום אחר שלא עמוס (אני לא ממש פנוי ביום רביעי ב-15:46 בצהריים אם זה מה שנוח לו). לא ברור ל...(מהיבטים משפטיים אני לא אכתוב את המילים שרציתי) שאנחנו לא נחזור לשם אף פעם? יותר מזה, אם זה תלוי בי, אמליץ לכל מי שאני מכיר ואתזכר ככל הניתן, לא ללכת לשם. אמרנו לו גם שנבטל את הקופונים ושאת הכסף מהם הוא לא יראה.
הוא ביקש ממני לצאת גבר, לא ברור לי איך יכלתי לצאת גבר, שכן הוא לא הסכים לכבד את הקופונים, מה יכלתי לעשות? האמת שיצאתי גבר גבר (בכל זאת ויתרתי בעל כורחי על 2 קופונים, כל אחד זה גבר).
דרך אגב, עד סוף הערב לא היו מקומות ל-20 האיש שהגיעו (או לעגלות שהיו אמורות להגיע). והוא הצליח להרוס לאשתי את המסיבה (כל הכבוד גבר).

אוכל:

הזמנו את הביף סטרוגונוף (62 ש"ח), פסטה קרם בטטה (46), פאבלובה (34 ש"ח) ופירמידת מא (38 ש"ח).
לצערי קיבלתי את העוף סטרוגונוף במקום הביף, מאחר ולא ממש היה עם מי לדבר (כן המלצרים לא ממש היו בסביבתנו, למרות שהיינו 20 איש). למרות שאני לא אוהב פטריות, המנה היתה ממש טעימה. לגבי הפסטה בקרם בטטה יש חילוקי דעות, אני חושב שהיא היתה ממש טעימה, אישתי אומרת שהיא היתה פשוטה וסתמית (אני נותן את הציונים :)).
הפאבלובה והפירמידת מא (פירדמידת קרם ברולה מוקפא), היו טעימות, לא משהו יוצא דופן, כמו בכל מסעדה אחרת.
חברים שהזמינו סינטה ואנטריקוט טענו שהבשר היה טעים וטוב.

שירות:

0
בנוסף לאמור לעיל, אני מזכיר, בעלים שלא מוכן לכבד קופונים, לא היה מקום לאנשים עפ"י ההזמנה, מלצרית שמתעלמת, אין מלצרים בסביבה כשצריך, מנה לא נכונה (והחיוב כמובן על הביף שהוא יותר יקר). אני חושב שמלאי זה חלק מהשירות, היו סה"כ 2 סינטות, לא היתה עוד מנה שאני לא זוכר את שמה, ובהתחשב באווירה הכללית, אני חושב שזה די אומר משהו. בנוסף, המנות הגיעו ממש מאוחר (בין הזמנה להגעה של המנה עברה מעל חצי בחלק גדול מהמקרים).
לגבי הביף, במקום לנסות שוב לדבר עם מישהו משם (זה כבר אחרי השירות הזוועתי והשיחה המרעננת עם ה"בוס"), החלטתי להוריד את ההפרש בין המנות על חשבון הטיפ.

עלות תועלת:
0
הפעם אני לא מתייחס רק לקשר הישיר בין המנה לבין המחיר (בדר"כ אני משתדל לנטרל את האווירה, השירות והעיצוב מקריטריון זה), הפעם אלמנט השירות נכנס חזק (לא הגיוני שיש אנשים שאוכלים בעמידה, זה חלק ממחיר המוצר).

בקיצור, אם בא לכם לעשות אירוע, זה לא המקום. אם אתם מזוכיסטים, מומלץ.
אל תשכחו לקנות קופון :)

הרצל 226 קומה 2 רחובות

יום חמישי, 2 באוגוסט 2012

מקס ברנר - הנמל ת"א

ציון כללי:
בניגוד לסניפים בראשון לציון וברמת החייל בת"א (המצויינים דרך אגב), בסניף הזה אני לא חוזר לשבת. זה התחיל עם ההוראה המפגרת שלפני 14:00 יש רק תפריט בוקר (התיישבנו בחמישה ל-2, קחו הזמנה ותאחרו ב-5 דקות, מה הסיפור)?
האוכל לא היה טעים, האוכל הגיע באיחור, לא קיבלנו את האוכל ביחד, המסעדה מטונפת ולא נעים לשבת שם. למה לא 1? משרד הבריאות כנראה יכול לחכות כמה ימים לפני שהוא נכנס לפעולה.
למי שלא מצליח למצוא את המסעדה ובכל זאת מתעקש לחפש ולהגיע אליה, היא נמצאת ליד הגשר הצפוני שמחבר בין רידינג לנמל.

האוכל:
הזמנו שניצלים קטנים עם פירה תפו"א ובטטה (53 ש"ח), סלט פטוש (48 ש"ח), חציל בטחינה (28 ש"ח), לטה בננה ספליט וקרם שוקולד (29 ש"ח).
השניצלים היו יבשים, רבע הלימון  הוסיף להם טיפה טעם (קמצנים, רבע לימון לא מספיק לשניצלים בגודל שהגשתם), לפירה היה טעם כבד של חומר תעשייתי זול ומלוח ושל תפו"א (אני חושב שכבר כתבתי שאני לא אוהב טעם של תפו"א ואני כן אוהב פירה איכותי, מה גם שהפירה היה אמור להיות עם בטטה שאני אוהב יחסית).
סלט פטוש, לחתוך מלפפון ל-10, עגבניה ל-7 ובצל ל-30 זה אומנם נופל על הגדרה של סלט, אבל כזה שאתה מכין לעצמך כארוחת ערב כשאין לך כוח ולא משהו להגשה במסעדה. אפילו לחמניה לא נתנו עם הסלט. תיקנו ירקות לבד בשוק האיכרים ליד ותאכלו.
החציל (אני לא טעמתי אותו) אבל מי שאכל אותו טען שזה היה ממש לא טעים, קשה לחרבן חציל (והם הצליחו).
אפילו הלאטה שאני כל כך אוהב (בשאר הסניפים) היה רע, גם אחרי שקיבלתי את מה שבאמת הזמנתי (כנראה שהם שפכו את תוכן הכוס ועל אותה כוס הכניסו את הלאטה הלבן), הטעם שלו היה משונה ותעשייתי (לא ברור לי איך הם הצליחו להרוס גם את זה).
בקיצור איכס (לא אומרים איכס על אוכל, אני לא בטוח שניתן לקרוא לכל מה שהוגש אוכל).

שירות:

גם בגלל הטימטום של אי אפשר להזמין בחמישה ל-2 אוכל מהתפריט של 14:00 והלאה. תוסיפו לזה שהבקשה לקבל את הלאטה בננה עם שוקולד לבן (מה שמגובה בתפריט) נענתה בלאטה על שוקולד חלב. השניצל הגיע חצי שעה אחרי שאר האוכל שהזמנו (מצופה שכולם יאכלו יחד ולא כל אחד בתורו). החציל הגיע 20 דקות אחרי הפטוש, בקיצור, אפשר למקבל תהליכים ולא לעבוד טורי (אנשים רוצים לאכול יחד ולא שכל אחד יאכל לבד והשאר יסתכלו עליו). שלא תגידו שהיה עומס, היו יותר מלצרים במסעדה מאשר שולחנות מאויישים (וזה לא שהיה שולחן של למעלה מ-4 אנשים). אולי הבעיה היתה שכל שניה ניגש מלצר אחר.

עלות תועלת:


כן, המחירים יקרים, האוכל מגעיל והשירות מחריד, צריך לפרט עוד?
http://max-brenner.co.il/

פסטה מיה רמת החייל

ציון כללי:
סה"כ מדובר ברשת פאסט פוד איכותית של פיצות, די דומה לבורגוס. הפיצות מתיימרות להיות איטלקיות, האמת לא רעות, אבל לא כמו ברומא (מומלץ פיצריה בפיאצה נבונה). מקום שנחמד לשבת בו, אבל יש בו 2 בעיות: 1. המסעדה עצמה בנויה בצורה לא נוחה, בפעם האחרונה היה לנו מזל וישבנו למטה, אבל לפעמים מושיבים אותנו בקומה השניה של המסעדה, לזוג שבא עם התינוק (ולפעמים כמה זוגות כאלו), זאת לא אטרקציה לטפס את המדרגות עם עגלה. 2. הסניף הספציפי הזה כשר, מה שיוצר 2 בעיות: הראשונה, אין את מגוון המאכלים האיטלקיים כמו ספגטי ראגו (בולונז בעיברית). השניה, עקרונית אני נגד כשרות (דיון אחר לגמרי ולא קשור לבלוג).
אז למה לא 5? כי לא נפלתי ומבחינתי זאת מסעדה שאפשר לאכול בה (די כיף וטעים), אבל אם בא לי איטלקי טוב באותו מחיר במקום נעים יותר (ויש מקום) אז ברור לי שזאת תהיה אמורה מיו.

האוכל:
שוב, מדובר על אוכל טעים, אבל לא וואו. הזמנו פיצה מרגריטה (49 שקל), אישתי לקחה את מנת היום של רטבי השמנת: פסטה אליקואידלי הירוקה (אם אני לא טועה זה תיבלון תרד) ברוטב שמנת עם עגבניות יבשות ואגוזי מלך (מאחר ומדובר על מנת היום המנה לא מופיעה בתפריט, אבל המנה עלתה באיזור ה-60).
הפיצה היתה פיצה דקה, די טעימה, לדעתי הגבינה מעט שומנית. הבצק היה פריך מצד אחד אבל לא אבן מצד שני, רוטב העגבניות היה עשיר, תוספת הבזיליקום תמיד מבורכת :).
מנת היום היתה מצויינת, טעימה מאוד, רוטב שמנת שלא מאפיל על המנה אלא משתלב בה ליצירת טעם מעולה בפה, העגבניות ואגוזי המלך רק הוסיפו למנה. המנה באמת מומלצת (אני לא אוהב בד"כ פסטות על בסיס שמנת, או פסטה שהיא לא ספגטי). המנה הזאת מה שקבעה את הציון של האוכל על 4 (הפיצה באיזור ה-3, 3 וחצי).

שירות:


השירות היה מצויין. כשהגענו, כיסאות התינוק היו מוכנים ליד השולחן. המלצרית מייד הציעה לאחסן את העגלות קרוב אלינו אבל לא צמוד לשולחן כדי שלא יפריע. המנות הגיעו מהר יחסית, כל בקשה נענתה מייד ועם חיוך.

עלות תועלת:

אני חושב שזה מוגזם לבקש 50 שקל (למדייקים 49) על פיצה אישית. אל תשכחו שהיום אפשר לקנות פיצה משפחתית טעימה (תלוי מאיזה סניף) של דומינו'ס ב-40 שקל שמספיקה ל3 אנשים רעבים. לפלצנים: נכון זו לא אותה פיצה, אבל עדיין זה מוצר בר השוואה (הפיצה של דומינו'ס מספיק טעימה).
מנת היום היתה טעימה, אבל שוב, לא מדובר על מנה בשרית, או גודל מנה שמספיקה ל-2 אנשים.
אומנם חומרי הגלם איכותיים (אולי חוץ מהמוצרלה), אבל ראבק, מוגזם!

http://www.pastamia.co.il/