מקס ברנר - סניף רמת החייל ת"א

ציון כללי:

האמת שמגיע להם יותר, אבל מכיוון ש-5 כוכבים אני נותן רק למקומות שחובה ללכת ואני אחזור אליהם בכל מצב שהוא, הם לא קיבלו ממני 5. תתייחסו לזה כאל 4 וחצי. מקס ברנר משלב יפה בין מסעדה שמגישה אוכל רגיל (שניצל, סנדוויצ'ים וכו') לבין בית קפה שמגיש קינוחים ומשקאות שכמעט לא קיימים בארץ (כן, הייתי בבית השוקולד בראש פינה). אני חושב שכל אחד יכול למצוא משהו שהוא אוהב בתפריט העשיר של מקס ברנר. לאחר שעשינו חבר מועדון, קיבלנו הטבה של סיגר שוקולד (לכבוד פסח אני חושב). כך שביום שישי האחרון יצאנו אני ואישתי למסעדה/בית הקפה.

אז אם אתם מחפשים בית קפה שנעים לשבת בו, עם אוכל, קינוחים ושתיה איכותיים וטעימים ולא אכפת לכם להוציא הרבה כסף על זה, אז לכו.

האוכל:

אני באמת חושב שלגבי רוב המנות במקס ברנר אין מנה שעשויה לא טוב או שלא טעימה באופן גורף, אלא יותר תלויה בטעמים של הסועד עצמו. הזמנו סיגר פרלין שוקולד (חינם עם ההטבה, מחיר השוק: 48 ש"ח) שוקולד חלב, שוקו פופס עם שוקולד חלב (23 ש"ח) ולטה בננה ספליט וקרם שוקולד עם שוקולד לבן (29 ש"ח). הסיגר הוא גליל של קרם נוגט (אני מניח אבל לא בטוח) שמצופה בשוקולד חלב עם פיצפוצי אורז ושברי אגוזים. הוא מוגש עם מטבל שוקולד לפי בחירה (לבן, חלב או מריר, לקחנו את החלב). לדעתי הוא לא טעים במיוחד וממנו לא נהניתי. אני מעדיף מנות אחרות שלדעתי הרבה יותר טעימות.
השוקו פופס עם שוקולד חלב הוא מעין שוקו שבתוכו יש כדורי ופל קטנים מצופים שוקולד (די דומה לקליק כדורים). אישתי אמרה שהמשקה טעים (אני לא טעמתי).
הלטה הוא שייק העשוי משילוב של שוקולד לבן איכותי מומס ובננות. הוא ממש טעים ומבחינתי זה המשקה שאני מזמין כשאני הולך לשם.
שוב, הציון נובע מתוך הטעם האישי שלי, יכול להיות שמישהו אחר יאהב מאוד את סיגר השוקולד.

שירות:

קודם כל אני חייב לציין שנעים לשבת במקום, ולמרות שביום שישי בערב המקום מפוצץ בילדים רועשים שלחלקם אפילו לא יצאו חצ'קונים, עיצוב המסעדה והאקוסטיקה מצליחים להעלים בצורה טובה את העובדה הזאת ולאפשר חוויה של ערב אינטימי יחסית. בנוסף, אני אוהב את העיצוב של בית קפה/מפעל שוקולד/חנות שוקולד. יש בזה משהו מקסים ונעים.
לגבי השירות, השירות היה מעולה. כל אחד מהמלצרים שפנינו אליו שירת אותנו באדיבות ומהירות (למרות שלא תמיד היה מדובר במלצר של השולחן שלנו). למעט טעות אחת קטנה, כאשר הגענו אמרנו שיש לנו את ההטבה ולקחו לנו את כרטיס החבר בשביל לוודא, כשקיבלנו את החשבון כן חייבו אותנו על הסיגר. כמובן שלאחר שדיברנו עם המלצר, הוא לקח את הכרטיס ומייד הגיש לנו חשבון מתוקן. כשאני אומר שהשירות טוב, הוא נובע מהמלצרים, אדיבים, זריזים. לאחר שהושיבו אותנו מייד קיבלנו את התפריטים. המלצר שלנו נתן לנו זמן סביר להחליט מה אנחנו רוצים וחזר בתום הזמן הזה לקחת את ההזמנה. כלומר, התיזמון בין המארחת למלצרים במסעדה מעולה. הבעיה מתחילה בדברים שלא מתוזמנים, כמו למשל, מתי בנאדם מזמים חשבון, מה קורה אם יש צורך לתקן את החשבון? המלצרים מפצים באופן יחסי על הבעיות האלה. עם זאת , אני יכול להגיד שלא היו מספיק מלצרים במשמרת (יום שישי בערב), והמלצרים עם כל היכולת והניסיון שלהם, הצליחו להסתיר אבל לא להעלים את הבעיה. כשרצינו לתקן את החשבון, חיפשנו נואשות מלצר בסביבתינו עד שהגיע אחד כזה.
לבעלי המקום, לתשומת ליבכם סוגיית התקינה במשמרות.

עלות תועלת:

אני חושב שהמחירים של המנות שלקחנו מעט יקרים. נכון, הסיגר היה חינם. אבל לקחת על קינוח כמעט 50 שקל (ולא, זה לא אמור להספיק ל-2 אנשים), זה מוגזם. גם השתיה די יקרה לדעתי (אני חושב שלקחת מעל 20 ש"ח על משקה ללא אלכוהול זה מוגזם, גם אם מדובר בשוקולד איכותי וקצת פרי). מה שכן, לחברי מועדון יש הנחה של 10% שניתנה לנו (עדיין יקר).

אני מקווה שמנהלי הרשת יתחשבו במחאה החברתית שהיתה בקיץ ובמחאה שהולכת חזק בפייסבוק היום נגד מחירי בתי הקפה, ויורידו את המחירים ומחיר שפוי. אני אוהב לבוא למקום, אבל בגלל המחירים שלו אני הולך פחות (במחיר של קינוח אישי אפשר לקנות המבורגר בהמבורגריה טובה או מנה עיקרית אחרת במסעדה סבירה).

נכון, טעים, מיוחד, אבל לא ממש מצדיק את המחירים הגבוהים.

http://www.max-brenner.co.il/

 

חומוס חליל - רמלה

ציון כללי:

מסעדת חליל היא מסעדה ידועה ברמלה וסביבתה. היא נמצאת בעיר העתיקה ובימי שבת בצהריים היא מפוצצת במפורסמים יותר ומפורסמים פחות. המאכל הכי טעים במסעדה הוא החומוס. מאחר והדבר היחיד שבדקתי היה חומוס וגם אותו לקחתי טייק אווי, הפעם הפוסט יהיה מעט שונה.

האוכל:

שוב, מדובר רק בחומוס, עם זאת, מדובר בחומוס הכי טעים שיצא לי לאכול. כמובן שהחומוס של חלי עשוי במקום ואינו מגיע מקופסא של 15 טון שמשווקת למסעדות ברחבי הארץ. הויכוח על החומוס הכי טוב בארץ הוא ויכוח עתיק יומין. יש שיגידו שמדובר בסעיד בעכו, יש שיגידו שבאבו חסאן ביפו ואני מכיר אפילו אחד שטען שהחומוס הכי טוב נמצא במסעדה בלוד (הוא נאלץ להזמין אותי ואת אישתי לארוחה לאחר שהחומוס שם היה זוועתי. מאחר ואכלתי במקומות הנ"ל, לדעתי חליל הוא הטוב בארץ. חשוב לציין כי אצל חליל החומוס הגולמי הוא ה"דבר", זה שיוצא מהסיר. אין ספק שפטרוזיליה ולימון מוסיפים המון לחומוס (לדעתי לימון יכול לשדרג כמעט כל מנה), אבל בחליל עד לפני הוספת המרכיבים האלה, המנה היא תענוג שאפשר לאכול בכפית, ולא חייבים פיתה בשביל לנגב.

עלות תועלת:

חצי קילו בקופסא עולה 17 ש"ח. כאשר מחירי החומוס בסופרים עומד על 10-17 ש"ח לחצי קילו, מדובר על מחיר הוגן בהחלט. (יאללה מחאה חברתית נגד מחירי החומוס בסופרים)

 

בורגוס - ראשון

ציון כללי:

שוב פעם מקום שכבר יצא לי להיות בו ואני חוזר אליו.
האמת, כשרוצים המבורגר טוב ולא יקר מידי, הולכים לבורגוס. אומנם לא כל הסניפים טובים, אבל זה שבראשון סבבה לגמרי.
האווירה נחמדה, נעים לשבת שם, מסכי המגע עם תמונות של המנות ומשחקים משדרגים את הישיבה שם. עם מחירי המקדונלד היום, לשבת בבורגוס או ללכת למקדונלד יוצא כמעט אותו דבר. כרטיס החבר שלהם שנותן 10% הנחה, כבר גורם למחירים להיראות דומים מאוד.
הלכנו אני, אישתי וזוג חברים נוסף (המפוצה), ולחבר שלי לא היתה מילה רעה על המקום.
מבחינתי, מבין הרשתות של ההמבורגרים היותר איכותיים (לא מקדולנד ובורגר ראנץ'), בלאק, אגאדיר, מוזס וכו', בורגוס לוקח.

האוכל:

אני ואישתי הזמנו כל אחד המבורגר 160 גר' מדיום-וול  (39 ש"ח), פירה חלבי עם בצל מטוגן (12 ש"ח) ולקינוח פירמידת קרם ברולה (35 ש"ח). ההמבורגר היה עשוי טוב, צלוי במידה הנכונה מבפנים ומבחוץ, מלווה בירקות טריים המקובלים להמבורגר. אני חושב שהפעם התבלון היה שונה מבדרך כלל, אני גם חושב שהיתה חסרה פטרוזיליה בהמבורגר. לדעתי התבלון השונה טיפה פגע בטעם, אבל עדיין ההמבורגר היה טעים מאוד. אזהרה, אני לא יודע למה, אבל בבורגוס לא יודעים להכין את ההמבורגרים של ה-220 וה-300 גר', הם יוצאים שרופים מבחוץ וקפואים מבפנים. אז לאדם רעב, עדיף להזמין 2 של 160 גר' (למרות שזה יוצא יותר יקר). על התוספות של הבורגוס אני יכול להגיד שעד שמצאתי את הפירה, עברתי על רוב התוספות והם פשוט לא טעימות לי. מאחר והפעם לקחתי את הפירה, נתייחס רק אליו. הפירה טוב מאוד, הוא חלבי וסמיך, עם זאת לי היה חבר טיפה מלח ותוספת של חמאה. הבצל המטוגן היה שומני מידי ולכן הוצאתי אותו.

פירדמית קרם הברולה עשויה מופל/עוגיה דקה, שכבת קרם ברולה קפוא, עוד ופל/עוגיה, עוד קרם ועוד ופל/עוגיה. עקרונית הקינוח לא מיוחד אבל טעים. אני מניח שאם היו עוד קינוחים שבסגנון שלי, הייתי בוחר אחד אחר (פעם הבאה נתפרע על הפאי תפוחים).

שירות:

חברים שלנו הזמינו את השולחן ואמרו שאנחנו מגיעים עם תוספת מבורכת של 2 תינוקות. כשהגענו, המארחת קיבלה אותנו עם חיוך, ליוותה אותנו לשולחן שלנו שבו כבר היה כיסא תינוק פתוח ומוכן (לא דוחים דברים לדקה ה-90!!!!). לאורך כל הארוחה קיבלנו שירות מעולה שלא לחץ מידי (יש מלצרים שאוהבים לבוא לשאול כל 5 דקות אם הכל בסדר, ככה הם חושבים שישאירו להם יותר טיפ), ולא יבשו אותנו. המלצרית של השולחן הגיעה בזמן סביר לאחר שהושיבו אותנו לקחת הזמנה, במהלך הארוחה באה לשאול פעם או פעמיים אם הכל לשביעות רצוננו. כאשר קראנו למלצר, הוא מייד הגיע בין אם זאת היתה המלצרית שלנו או לא, תמיד שירתו אותנו, ולא אמרו לנו "שניה, אני כבר קורא למצלרית שלכם". כל בקשה שביקשנו מולאה במהירות ודייקנות.

לגבי האווירה, ממש נוח לשבת על ספסלי העור הנוחים, המוזיקה היתה נעימה לאוזן ונוגנה בווליום נוח שלא פגע בשיחה, אבל בכל זאת נשמע. המקום מעוצב בצורה נעימה, ובכלל כיף לשבת שם.

  

עלות תועלת:

הציון משקף את דעתי. אני לא מבין למה בארץ צריך לקחת יותר מ-20-25 שקל על המבורגר איכותי. וכבר הבעתי את דעתי בנושא מחירי הקינוחים (על מה 35 ש"ח?). ובכל זאת, אם אני משווה את המקום למתחרים שצויינו לעיל, כולל רשתות הפאסט פוד, המחירים סבירים בהחלט. אם כבר החלטתם שאתם אוכלים המבורגר בישראל, אז עדיף בבורגוס. לגבי קינוח, עדיף למצוא מקום טוב יותר (אחרי בורגוס ברמת החייל אפשר לקפוץ לאחלה קינוח במקס ברנר).



http://burgus.co.il/he/menu/default.aspx?ChannelID=3&ContentID=3

פונדק אלביס

ציון כללי:

הסיבות שהמקום קיבל 2 כוכבים ולא אחד הן: האווירה הנחמדה והשירות.
נסענו אנחנו ועוד זוג חברים לטיול בחיק הטבע, מה שעורר אצלנו את התיאבון (זה והעובדה שחוץ מבמבה לא אכלנו כלום עד 3 וחצי בצהריים). מאחר והיה מדובר על ערב חג שני של פסח, היה מדובר על מבחר מצומצם של מסעדות באיזור שהיינו בו (איזור לטרון), זה והעובדה שהצד הנשי של חברנו לא ממש אוהב בשר (נושא לבלוג אחר).
לאחר ששללנו את המסעדות באיזור אבו גוש (ממליץ על הלבנונית), התקשרנו לאלביס בנווה אילן ווידאנו שהמקום פתוח בערב החג וחשוב מזה לא כשר לפסח (תודה לאל).
המקום מוקדם רובו ככולו לאלביס והוא בנוי בצורה של דיינר אמריקאי קלאסי (למרות שיש גם אוכל של מסעדה מזרחית).
למסעדה אין אתר או קישור ברסט או ברול ולכן אני לא ארשום את המחירים (אני לא זוכר אותם כבר).
חבל שהמקום לא משקיע באוכל ומוריד את המחירים. מאחר ובסביבה יש בעיקר מסעדות מזרחיות (אבו גוש), יש למקום הזה משהו אחר להציע, ולפחות מבחינת העיצוב והשירות הוא כבר שם, חבל שהאוכל רחוק שנות אור.
כן הייתי חוזר לעוגה בגלל שהמקום נעים והאווירה טובה.

האוכל:

כמו ששייקה אופיר המנוח אמר: "במילה אחת, רע. ב-2 מילים, רע מאוד". אני הייתי אומר זוועה באופן אישי.
הזמנו חזה עוף במרינדה והמבורגר. חזה העוף היה מזעזע, באופן אישי אני חושב שטיגנו אותו בשמן עמוק (חזה עוף עושים על האש או על מחבת שמרוחה במעט שמן). הוא היה צהבהב ויבש לחלוטין. אם היתה מרינדה היא כלל לא הורגשה, מה שמפתיע מאחר וחזה עוף מקבל את הטעמים של המרינדה במהירות (גם אם מוסיפים את המרינדה רק בסוף ההכנה של החזה). יחד עם חזה העוף קיבלנו צ'יפס שהיה סביר (אם כי לדעתי עבה מידי). ההמבורגר היה רע, לא מתובלן, חרוך מבחוץ ולא מוכן מבפנים. זוג החברים שלנו הזמינו את ארוחת הבוקר. הדבר היחיד שהם ציינו לטובה הוא שהקפה לא רע. לסיכום הפצועים: אישתי יצאה עם כאבי בטן וחבר שלי עם בחילות. אני חושב שזה מסכם את הדעה על האוכל.

שירות ואווירה:

נתחיל באווירה, המקום מעוצב כדיינר אמריקאי שמוקדש (מפתיע) לאלביס. דמויות אלביס, תמונות אלביס, שירים של אייל גולן (סתם אלביס) מתנגנים ברקע, אפילו מצאנו דמות אלביס עם שרשר חי על הצוואר (היו חסרות שערות החזה). במפתיע לא היו תמונות מהתקופה האחרונה בחייו של אלביס (קירח ושמן), מה שהיה מתאר להפליא את האוכל. המקום עושה חשק לשבת בו והוא באמת מעוצב מעולה כדיינר אמריקאי טיפוסי. העיצוב גורם לי לרצות לחזור, האוכל לברוח.
לצערי רמת השירותים שבמרתף אינה דומה לרמת המסעדה. השירותים מלוכלכים ואינם ברמה היגיינית נאותה. בנוסף פינת ההחתלה שמסתתרת מאחורי פרגוד נייד, התגלתה כמחסן.
השירות היה טוב מאוד. למרות שנראה שהמלצר שהושיב אותנו לא הבין מילה ממה שאמרנו, התברר שהוא הבין טוב מאוד והביא את ההזמנות כמו שצריך. בנוסף אחד המלצרים (אולי הבעלים), החליט שהוא רוצה לפנק אותנו בטחינה וחצילים למרות שלא הזמנו. המנות הגיעו מהר והוגשו כראוי, המלצרים היו אדיבים ומנומסים ומילאו אחר בקשותינו במהירות. הדבר היחיד שבו הם פישלו היה שרצינו לשלם כל זוג סכום שונה בכרטיס אשראי, הם פשוט חילקו את התשלום ל-2 ונתנו לנו לחתום. כשמדובר בחברים אין בעיה, אחרת זה הופך למצב לא נעים. המלצר ידע על הטעות ואמר לנו שעשו אותה מבלי להתנצל (פיתרון אפשרי הוא לבטל את החיוב ולחייב מחדש). בכל זאת, בסה"כ אהבתי את המקום והשירות.

עלות תועלת:

המנות הבשריות עלו באיזור ה-50 שקל (מצד צפון). האמת, גם אם היו משלמים לי, לא הייתי אוכל את האוכל הזה. לאחר קביעה זאת, אני חושב שמיותר להצדיק את הכוכב הבודד.

מוזה - ערד

ציון כללי:

האמת זה לא ביקור ראשון שלי במקום. יוצא לי להיות 3-4 פעמים בשנה בערד ובכל פעם שאני שם אני קופץ למקום. אני אוהב את רוב המנות למרות שאני חייב לציין שאני לא מת על הפיצות שלהם (אצלי זה מפתיע כי אני חולה על פיצות), אבל שאר המנות שלהם מעולות. בנוסף אני מת על העיצוב וגם השירות מעולה. זה ישמע מפתיע לתושבי המרכז אבל בערד יש עוד פאבים ומסעדות (ואפילו מסעדה סינית) שהם לא פאסט פוד, אבל אם אני אוכל בערד, אני אוכל רק במוזה.
הכי חשוב, תודה לאל, המקום לא כשר בכלל (היינו בפסח וקיבלנו חמץ כמו שצריך להיות).
כמו כן, במקום יש גם הופעות חיות מידי פעם של מיטב אומני ישראל: יהלי סובול, דיויד ברוזה, ירמי קפלן ואחרים.

במקום המעוצב כבאר ספורט יש שידורים ישירים של משחקי כדורגל/כדורסל.

האוכל:

בסוף השבוע האחרון אכלנו פעמיים במוזה. פעם אחת לקחנו טייק אווי ופעם אחת ישבנו במסעדה עצמה. כשלקחנו טייק אווי הזמנו אני ואישתי שנינו כריך רוסטביף (40 ש"ח). אני מת על הכריף הזה, הפעם בגלל שמדובר בפסח, קיבלנו במקום הג'בטות הרגילות באגט לבן (כנראה הג'בטות חוסלו קודם לכן במהלך החג). אני חייב להודות שהבגט פגע מעט בטעם של בכריך, אבל הוא עדיין היה מעולה (אין מה לעשות פסח דופק את הטעם), עם הג'בטה הכריך קרוב ללהיות מושלם. אני אוהב את עירבוב הטעמים במידות הנכונות בכריך, בחירה ומינון נכון של רטבים וירקות. לאישתי הכריך היה מעט חריף בגלל החרדל (משתמשים בחרדל ד'יזון ולא חרדל רגיל). גם לי בפעם הראשונה זה היה חריף, אבל היום אני ממש מת על הכריך. בנוסף לכריך קיבלנו סלט ירקות גדול שכלל פיטריות, גזר, עלים ירוקים כלשהם (מאחר ואני לא מגדיר את עצמי כפרה אני לא ממש מתאמץ לזהות את העלים) ושאר הירקות. בנוסף קיבלנו קופסה די גדולה של רוטב שום שמיר טעים. על הסלט אני לא אחווה דעה מאחר ואכלתי רק את הגזר עם הרוטב (מה לעשות סלקטיבי, טוב נו, מפונק).
בפעם השניה שהלכנו למקום הזמנו את תבשיל הגולש (52 ש"ח), מדובר על חתיכות בקר ברוטב גולש ללא שאר הירקות שרגילים לאכול בגולש (תפו"א, גזר וירקות שורש אחרים). קיבלנו מנה גדולה מאוד, הבשר נעשה כמו שאמורים לעשות גולש, בשר רך, שספג את הטעמים של הרוטב בו הוא התבשל (בישול איטי על אש קטנה). הרוטב היה סמיך וטעים. לצערי הבשר לא נוקה משומן כמו שאני אוהב (אני אוהב בשר נטול שומן), ולכן הייתי צריך לערוך ניתוח שדה במקום. אני יודע שאין מקומות בארץ שמנקים את השומן בבשר גולש בארץ (למיטב ידיעתי), אבל לקטר תמיד אפשר (פולני, לפחות חצי). עם זאת רוב החתיכות היו ללא שומן מורגש והיו טעימות מאוד. יחד עם הגולש קיבלנו סלסלת באגטים (מעולה לנגב את הרוטב ולאכול). עם המנה אפשר להזמין עוד 2 תוספות על חשבון הבית, לקחנו צ'יפס, טוגני מוזה, סלט ופירה עם בצל.
את הסלט כמובן שלא טעמתי. הצ'יפס היה צ'יפס סטנדרטי לדעתי, לא עבה מידי (כמו שנהוג בארץ) ולא דק מידי (מקדולנדס). אני אישית אוהב את הצ'יפסים שלי דקים דקים כמו גפרורים. אני לא מת על טעם של תפו"א ואם אני אוכל אותו אני רוצה אותו רך, אחרי שספג טעמים אחרים (נניח גולש). מה שמביא אותנו לטוגני המוזה, הטוגנים שלהם הם חתיכות תפו"א עבים שמצופים בתבלינים. למזלי רוב הטוגנים היו רכים ולכן אף על סלידתי לתפו"א אכלתי די בכיף את הטוגנים (הם ממש טובים), למעט אלה שהיו קשים, אותם ניתחתי במיומנות ואכלתי את הציפוי (אני לא כירורג). למרות שהפירה הוא לא פירה חלבי (עם חמאה), הוא היה ממש טעים ומעט מתקתק.
לקינוח לקחנו פאי תפוחים וכדור גלידה (32 ש"ח). למרות שהפאי היה קנוי ולא עשוי במקום (אני מניח ויסלחו לי אם אני טועה), הוא היה מעולה והיווה קינוח טוב לארוחה. הבן שלי ממש נהנה מהגלידה והקצפות שהגיעו עם הפאי.

שירות:

השירות היה יעיל וטוב. איך שהגענו מיקמה אותנו המלצרית במקום שיספיק לי, לאישתי ולילד עם העגלה מבלי שאנחנו נפריע ומבלי שיפריעו לנו. איך שהגענו לשולחן הציעו לנו מושב לתינוק ובתוך פחות מ-2 דקות גם קיבלנו אותו אחרי שהמלצרית שמה אותו עבורנו על הכיסא (מושב תינוק שמתלבש על כיסא רגיל). בכל פעם שהרמנו את היד או קראנו למלצר, מייד הגיעה מלצרית ובחיוך ואדיבות שירתה את השולחן שלנו. בנוסף כשביקשתי לחמניות בשביל לאכול את הגולש, מייד הביאו לנו סלסילת באגט חתוך, ללא עלות נוספת (לא כלול במנה). אני חייב לציין כי חלק מהמלצרים עובד במקום שנים, אני כבר מזהה את אחד המלצרים הקבועים שם, והשירות תמיד אדיב ויעיל, גם כשמפוצץ (הלוואי ורוב המסעדות בארץ היו לומדים מהם). המלצרים שולטים בכל התפריט כולל מנות היום ופירוט מרכיבי התפריט (מסתבר שבארץ זה לא משהו טרוויאלי).

עלות תועלת:

אני חושב שהמחירים סבירים בהחלט (גולש+2 תוספות 52 ש"ח!!), לגבי מחיר הכריך גם במרכז כריך דומה יעלה 38-42 ש"ח במסעדות לא פלצניות במיוחד כשפה מצ'פרים בכריך ודוחפים כמויות נאות של רוסטביף. לגבי הקינוח, המחיר סביר ואפילו זול מעט ביחס למסעדות בארץ, עם זאת, אני לא ממש מבין על מה לוקחים מעל 20 שקל גג על פאי תפוחים (עוגה שלמה עולה באיזור ה-25 שקל) וכדור גלידה. עם זאת אני חושב שהמחיר מצדיק בהחלט את התועלת והמחירים מעט יותר זולים מהמרכז ביחס למה שמקבלים (מחאה חברתית נגד מחירי המסעדות!!!).

אני ממליץ מאוד לעצור אם אתם נוסעים לים המלח/אילת/ערד או כל מקום אחר שמצריך אותכם לעבור דרך כביש 31.

מיקום מדוייק: כביש 31 ביציאה מערד לכיוון המרכז וב"ש, מתחם תחנת הדלק אלון.
אתר: http://www.muza-arad.co.il/

אונו

ציון כללי:

על אונו שמעתי מידידה אחרי לידה שהיה לה מאנצ'יס למסעדה. מאחר ונשים אחרי לידה רוצות דווקא סושי (כי במשך 9-10 חודשים אסור להם) והיא רצתה איטלקי, אמרתי שאני חייב לנסות.
אז נתחיל מהסוף, אני לא רואה איך אני חוזר למסעדה הזאת כשבמרחק של קילומטר יש מסעדה איטלקית מדהימה עם מחירים זהים ומנות מפוצצות.
השירות היה מתחת לממוצע (הישראלי, שגם ככה לא ידוע כאיכותי במיוחד), האוכל לא היה טעים במיוחד, והמחיר היה סביר מאחר וקנינו קופון של 160 ש"ח ב-80. אם אישתי לא לחצה לעגל למעלה, סביר להניח שהייתי מעגל ל-2 כוכבים. אני חושב ש-2 וחצי זה הציון האמיתי (בכל זאת 2 אומר שאני לא חוזר לשם וכנראה שכך יהיה)
התאספנו אני, אישתי, זוג חברים וטפנו ויצאנו לבדוק את הנושא.

האוכל:

כרגיל אפרט רק את המנות שטעמתי בעצמי.המחירים הם המחירים לפי התפריט . הזמנו פוקצ'ה אונו (22 ש"ח) למנה ראשונה, הפוקצה היתה טעימה (אף פעם לא יצא לי לאכול פוקצ'ה שנפלתי ממנה, אבל זאת היתה טובה, כלומר לא הרוסה). המטבלים שקיבלנו היו רוטב (רסק) עגבניות שלדעתי היה חריף מידי ולא פיקנטי כפי שהתבקש, בלסמי בשמן זית (כרגיל) ורוטב בצל שהיה מעולה, טעם עדין של בצל עם רוטב סמיך מעט מתקתק.
למנות עיקריות לקחנו פיצה קלאסית (42 ש"ח) וחונקי כמרים פורמאג'יו בגבינת דנה בלו, שמנת, פרמז‘ן ואגוזים (58 ש"ח). שואלים אותי איך אני יכול לבקר מסעדות כשאני לוקח מנות פשוטות, אז אני אסביר: א. כבר אמרתי שאני לא דוגל במנות פלצניות מידי ב. היופי הוא בפשטות, קל להשוות פיצות אחת לשניה כי הטעמים הבסיסיים נשארים זהים ואין תבלין קטן שמשנה את כל התמונה. הפיצה לא היתה מוצלחת, המסעדה לא גילתה את הסוד איך להכין פיצה ולשמור על הבצק יבש ופריך ולא ספוג נוזלים (הפטנט שלי הוא לשים את הבצק בתנור עד שהוא הופך לצהוב ורק אז להוסיף את הכל). רוטב העגבניות היה טעים וכך גם הגבינה ששמו בנדיבות מעל (אני אוהב הרבה גבינה על הפיצה שלי), לסיום שמו עלי בזיליקום טריים שהוסיפו לפיצה את הניחוח המוכר והמשכר.

חונק הכמרים היה נחמד עם כי שוב הוא היה מעט חריף. חונק כמרים על בסיס שמנת לא אמור להיות פיקנטי או חריף. השילוב של אגוזי המלך עם המנה היה טוב. גם מהמנה הזאת לא נפלנו ואף פחות מזה.

עם זאת יאמר לזכות המנות שלנו שהן היו גדולות ומשביעות, זאת בניגוד לאחת המנות שזוג החברים שלנו הזמין שהיה דוגמית ניוקי (מנה עיקרית במחיר עיקרי).

לקינוח לקחנו את הקרם ברולה (42 ש"ח). הברולה היה קטן מידי לטעמי וביחס למנה הראשונה והעיקריות שהיו די גדולות ההבדל ניכר עוד יותר, עם זאת המנה היתה טעימה (אי אפשר ליפול על קרם ברולה) ושילוב התותים היה טוב.

שתיה לקחנו סיידר תפוחים צלול (12 ש"ח) ודיאט קולה (12 ש"ח)

שירות:

נו, אם מהאוכל לא נפלנו דווקא בשירות נפלנו. עוד בכניסה למסעדה טענו כי לא הזמנו שולחן, ממילא המסעדה היתה חצי ריקה והעברנו כמה דקות בוויכוח עקר (פשוט תושיבו אותנו וזהו). אחת המנות העיקריות (למזלנו של זוג החברים) הגיעה באיחור ניכר (15-30 דקות) משאר המנות, מיותר לציין שהיא הגיעה לא חמה על גבול הקרה. גם אחד הקינוחים (הפעם לא למזלנו) הגיעה באיחור (15-30 דקות). במהלך הארוחה הזמנתי סכין חדה, אני עדיין מחכה לסכין שכנראה כבר לא תגיע.

אני חייב לציין שהמלצרית היתה ממש נחמדה, ובנוסף כשהזמנתי מטבל נוסף של רוטב בצל מייד קיבלתי.  עם זאת לאחר הפשלות שקרו, רמזנו (שלא בעדינות רבה) למלצרית שהחליפה את המלצרית הנחמדה שהיתה לנו כי בעקבות הפשלות היינו מצפים לקבל פיצוי. הפיצוי כמובן שלא אושר ע"י מנהלת המשמרת שכבר מתחילת הערב (היתה או לא היתה הזמנה) לא היתה נחמדה.

אם לא המלצרית עצמה שהיתה נחמדה (זאת של תחילת הערב), גם הכוכב השלישי היה נופל.

עם זאת חייבים לציין את העיצוב הנעים של המסעדה ואת המוזיקה, נעים לשבת במסעדה אבל לא לאכול שם.

עלות תועלת:

החלק החביב עלי. שוב אני רוצה לציין ששילמנו על הארוחה בסה"כ 108 ש"ח בזכות הקופון של 160 ב-80. אם הייתי מוציא את המחיר המלא על הארוחה, אין סיכוי. אם הייתי מוציא 108 ש"ח על הארוחה הזאת, סביר מאוד להניח שלא, למרות שמדובר על ארוחה עם חצי מנה ראשונה, חצי קינוח, מנה עיקרית ושתיה קלה. לא שהמחיר יקר, ואפילו סביר למסעדה איטלקית איכותית שמכבדת את עצמה, הבעיה היא שהאוכל לא היה איכותי והמסעדה לא מכבדת את לקוחותיה (וגם לא את עצמה בכך). אם ארצה לשים את כספי על אוכל איטלקי איכותי במחירים זהים, יש לי שלל אופציות לא רחוקות כמו אמורה מיו, ג'ויה ופסטה מיה (אשמח לשמוע עוד המלצות).

צריך לציין שהמחירים עצמם למנות הגדולות שקיבלנו (פוקצ'ה ועיקריות) היו סבירים בהחלט (אם האוכל עצמו היה ברמה של מסעדה איטלקית ולא פיצריית פאסט פוד).

כמו כן 42 ש"ח לקרם ברולה קטנצ'יק נראה לי המון.

http://www.rest.co.il/sites/default.asp?txtRestID=10936&txtNavID=3&txtItemID=394818

קפנטו - יהוד

ציון כללי:

במסגרת 1+1 על ארוחות הבוקר של לאומי קארד (ותודה על הפינוק, הפינוק והפינוק), הלכנו אני, אישתי הילד המתוק למעלה וזוג חברים והבת המקסימה שלהם לארוחת בוקר אשר סובסדה ע"י לאומי קארד.
למרות הציון המפרגן שנתתי, אני לא מבין את מהות ארוחות הבוקר והציון ניתן ביחס לארוחות בוקר אחרות שנאלצתי לאכול בזכות אישתי היקרה (שתחיה) שמתה על ארוחות הבוקר במסעדות. לי תמיד היתה את התחושה שב-50 שקל אפשר לקנות לבד לחם מפנק במאפיה טובה, 2-3 סוגי גבינות, ריבה, 2 ביצים ומיץ סחוט ולהכין בתוך 15 דקות ארוחת בוקר מפנקת בחצי עד שליש המחיר מהעלות במסעדות. בנוסף אוסיף כי אני לא אדם של ארוחות בוקר, אני ביום יום כמעט ולא אוכל אותם, וגם בילדות הייתי זורק את הסנדוויץ' שאמא היתה מכינה לבית הספר במקרה הטוב (במקרה הרע היו מצברים אי אלה סנדוויצ'ים ליום ניקוי התיק ע"י אמא שלי בסוף השנה).
מאחר ואני באמת חושב שמדובר במבצע שווה אבל התאכזבתי בשירות, אנצל את העובדה שזאת רשת ואני אלך שוב פשוט בסניף אחר (אני מניח שהאוכל זהה).

האוכל:

שוב הכל ביחס לארוחות בוקר. לקחנו את ארוחת הבוקר התל אביבית שהיתה במסגרת המבצע.
הארוחה כללה חביתה מ-2 ביצים, שתיה קלה, שתיה חמה, לחם הבית לסועד עם מבחר די יפה של לחמים, 6 דוגמיות של גבינות/אבוקדו/ריבה וממרח חמאה וסלט גדול ל-2 סועדים.
אנחנו לקחנו חביתת ירק וביצה קשה, פוקצ'ה, החלפנו את סלט הטונה (עוד נגיע לזה) באבוקדו לימונדה ולימונענע עם סלט קצוץ בתוספת פטרוזיליה.
לקח חשוב: לא נותנים לילד בן שנה סלט עם פטרוזיליה, אחרי שהבן שלי הקיא בצורה מכובדת על השולחן של כיסא הילדים שניקיתי בעצמי אחרי שהכנסתי אותו, למדתי.
האוכל היה תענוג. הפוקצ'ה הגיעה חמה ופשוט היתה תאווה לפה. הריבה שלא הזכירה ריבה אלא היתה פרי כלשהו שהיה חתוך דק ברוטב מתקתק היה מעולה (ושוב אני מתנצל בפני אישתי שאת הצלוחית ריבה שהביאו לנו סיימתי לבד). הסלט היה עשוי טוב ואפילו הטחינה שהגיעה בצידו היתה טעימה ולא היתה מהטחינות הזולות. הלבנה היה טעים, גבינת השמנת היתה סבירה. בנוסף קיבלנו תוספת טחינה ובולגרית. אני חייב להחמיא בתחום הביצה הקשה, משום מה חלק מהמסעדות שמגישות ארוחות בוקר לא מוכנות להכין ביצה קשה (כחלק מהסטיות הקולינריות שלי אני לא אוהב חביתות על סוגיהן).
ועכשיו לחלק הפחות נעים לחיך. אני מודה ומתוודא שאני לא חובב גדול של גבינות קשות, לכן את הבולגרית לא טעמתי בעצמי. למזלי יש איתי ילד בן שנה שאוכל כמעט הכל והוא באמת נהנה מאוכל. לצערה של הבולגרית הילד שלי לא באמת אהב אותה. מה שאני אוהב אצל ילדים שהם לא משקרים  והולכים עם האמת שלהם. הילד שלי טרח לירוק, להשתעל ולהתעטש את הבולגרית עלי (אבא אוהב אותך, והאמת זה היה די משעשע). מאחר וזוג החברים שלנו הזמין אבוקדו ואני חובב אבוקדו גם אני קפצתי על המציאה. בטיפשותי התעלמתי מהעובדה שעונת האבוקדו נגמרה, האבוקדו היה גם לא בשל וגם שחור ורקוב באחד (שילוב לא מוצלח במיוחד).
הלימודה היתה לימונדה סחוטה סטנדרטית וויתרתי על השתיה החמה בתמורה לקוקה קולה.
כן הפריעה לי העובדה שקיבלנו דוגמיות, אומנם כשביקשנו תוספת ריבה קיבלנו אותה ללא תשלום ואני מניח שהיינו יכולים לבקש גם עוד, אבל זה צרם.

שירות:

הסיבה שאני לארג' ולא נותן כוכב אחד, היא העובדה שהמלצרים הצליחו לא לשפוך כלום על ששת האנשים שישבנו שם.
האמת אני מראש מתנצל בפני המלצר שדווקא היה בסדר.
אני ספרתי לפחות 3 מלצרים שונים ששירתו אותנו, לצערי רק אחד באמת רשם כשדיברנו איתו. אין ספק שכשיותר ממלצר אחד משרת שולחן הסיכוי שבאמת השולחן יקבל שירות הולם שואף ל-0.
אז ככה, את האבוקדו שהזמנו ביקשנו לקבל במקום הבולגרית, קיבלנו אותו במקום סלט הטונה והחלקנו (באמת לא ברור לי איך חבר שלי שמת על פיצויים וישב איתנו לא עט על המציאה והוציא מהם משהו (השם שמור במערכת)). זה המשיך עם העובדה שקיבלתי את הביצה הקשה באיחור לעומת שאר המנות. מאחר וישבנו בחוץ והתחילה רוח די קפאנו, המלצר הנחמד מייד הדליק לנו תנור חימום ובנוסף הציע לנו כירבוליות (אישתי איימה עלי בגירושים אם אני אקח אחת).
כשביקשנו עוד 2 מנות של ריבה ביקשנו את זה מ-3 מלצרים שונים וקיבלנו את זה רק חצי שעה אחרי הבקשה הראשונה.
ויש קטע של ניראות. אחת המלצריות נראתה כאילו היא קמה למשמרת בצבא. ההבדל בין הצבא למסעדה שבצבא עושים מסדרים לפני משמרת. כן, אפשר לשטוף פנים ולסדר שיער לפני שאת נותנת שירות פרונטלי.
לקח כמובן זמן עד שקיבלנו את כיסא התינוק וגם לחשבון חיכינו מעל רבע שעה ובקשות מיותר ממלצר אחד.
בקיצור מילות המפתח הן זמן ולחכות.

עלות תועלת:

בהתחשב בעובדה ששילמנו על הסיפור 44 ש"ח לשנינו, המחיר סביר אפילו לארוחת בוקר מבוססת סופר.
לא הייתי משלם את המחיר המלא בעבור הארוחה (89 לשנינו). שוב, אני לא מבין את הקטע של ארוחות בוקר. אם הולכים למסעדה אז אני בדרך כלל הולך בשביל לאכול, וכמו שאמא שלי אמרה (שוקולד) זה לא אוכל, אני מיישם את זה על ארוחות בוקר.
אם הולכים להנות מהחברה אז אפשר להזמין לשתות (למרות שמחירי השתיה במסעדות ובתי קפה שערוריתיים).

בניולה

ציון כללי:

קודם כל אני חייב לכתוב שהכרתי את המסעדה הקודמת שהיתה לפני בניולה ומבחינתי שאפו לבניולה רק על עצם העובדה שהם דרסו את המסעדה הקודמת.

ועכשיו נתרכז בבניולה. על בניולה שמעתי בתוכנית יום שישי ברדיו בה ראיינו את פרופ' רפי קרסו בנוגע למסעדה והוא המליץ עליה. מאחר ואני מעריך את האיש והוא כבר נתן לי המלצה על סושי מצויין (סואי סושי), אמרתי שאת זה אני חייב לנסות.

למסעדה הגענו בשעות הצהריים 2 סועדים. בצהריים יש עסקיות ולכן מחירי המנות שפויים.

לצערי פרופ' קרסו, הפעם איכזבת, מחכה בכל זאת להמלצה הבאה שלך.

אוכל:

ראשית נציין שהמבחר בעסקיות אינו רחב כמו במנות הרגילות, דבר שנפוץ במסעדות ארצנו.

מנות ראשונות: הזמנו קרפצ'יו פילה בקר על פלפל קלוי, שמן שומשום ומירין ובייבי קלמרי סגול בשמן זית, פולי חומוס, ערק זחלאווי וירקות מדורה.

לדעתי במרבית המסעדות בהם אכלתי לא יודעים להכין קרפצ'יו טוב, בבניולה הוא היה מעולה. הוא תובלן בצורה טובה היה עשוי טוב ונבחר מתוך נתח בשר משובח.

מאחר ואני איני נוגע בקלמרי מאחר ואיני אוהב את המאכל הסתמכתי בדעה על הסועד השני שאמר שהמנה מעולה, שילוב נכון של תבלינים ורטבים וקלמרי מעולה.

למנות העיקריות לקחנו חזה ברווז בהדרים ויוזו, גרטאן תפוח אדמה, בטטה וקרם קוקוס ופילה מוסר ים, קרם עגבניות וזעפרן, קוביות בטטה, פטריות נמאקו וסלטון אנדיב (99 ש"ח לעסקית בודדת הכוללת את המנות הראשונות ואת העיקריות).

לדעתי החזה ברווז לא היה עשוי טוב, לא היה לי כיף ללעוס אותו, הרוטב שבא עם המנה הוסף בקמצנות ולכן לא נהניתי מהטעמים הנוספים שהמנה הגיעה איתם. לאכול סתם בשר שלא עשוי טוב וללא טעם נוסף לא עושה לי את זה. אני כן רוצה לציין את הגראטן תפו"א ובטטה שהיה מעולה.

שותפתי לארוחה טענה שדג המוסר הוא טוב. גילוי נאות, אני לא חושב שדג זה אוכל ודג אוכלים מבחינתי או משימורי טונה (בשמן) או בתוך סושי. עם זאת טעמתי את המנה, מבחינתי זה היה דג בחרדל. אני לא התלהבתי מזה ובמקום לקבל דג (אומנם רק דג) בעירוב טעמים עשיר מבחינתי קיבלתי את נמו בחרדל.

שירות ותנאי סביבה

השירות היה מקצועי ואדיב. לצערי המסעדה עמוסת שולחנות וכיסאות ונותנת את התחושה של מסעדת פועלים זולה (למרות העיצוב היוקרתי). עוד יותר לצערי ישבתי עם הגב לדלת הכניסה מה שאומר שכל פעם שהיה משב רוח קפאתי (המסעדה לא אשמה במזג האוויר בחוץ אבל בכל זאת אפשר לחשוב על עיצוב מסעדה יותר מתחשב או פשוט לסגור את הדלת).

עלות תועלת

כמו שכבר אמרתי, אני שונא פלצנות ולמרות העלות הגבוהה של חומרי הגם אני חושב שהמחיר למנה (99) עיקרית+ראשונה לא כולל שתיה או קינוח הוא יקר. מה גם שבתפריט הערב המחיר צומח למעל 100 ש"ח למנה עיקרית לא כולל כלום. אני לא חושב שהמחירים מצדיקים.

בניולה:http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=12417&txtNavID=3&txtItemID=610004

ראשית אפתח ואומר שאני אוהב אוכל. שנית והרבה יותר חשוב אני כותב שאני סלקטיבי באוכל, לא אנין טעם פשוט שולל דברים.
מבחינתי אוכל צריך להיות טעים. אני לא מתחבר לפלצנות של אוכל יוקרתי עם תפריט שלא מובן לחצי מהקוראים בגלל מילים מומצאות. מבחינתי חומוס טוב יכול להיות שווה ערך לסטייק טוב. אדם לא אוכל כל יום סטייק ובדרך כלל יעדיף לגוון.
הבלוג אמור לתת סקירה אישית סובייקטיבית על מסעדות בעיקר אבל לא רק.
זה שאני אהבתי/לא אהבתי לא אומר שגם אתם כן/לא.
אני אחלק את הביקרות שלי לציון האוכל, שירות/יחס/תנאים סביבתיים, ציון עלות תועלת והכי חשוב ציון כללי למסעדה: בטוח אחזור (5-כוכבים), כנראה אחזור (4-כוכבים), לא יודע מה יהיה (3-כוכבים), לא אחזור (2-כוכבים) ותקראו למשרד הבריאות (כוכב אחד). הציון הכללי אינו ציון משוקלל של שאר הפרמטרים.