יום ראשון, 2 בדצמבר 2012

מסעדת יונס - צומת גולני לכיוון זכרון

ציון כללי:
מעטים האנשים שנסעו מהצפון למרכז/דרום או הפוך ולא עברו דרך צומת גולני.
בצומת גולני יש 2 מסעדות מזרחיות מוצלחות, האחת על כביש 65 לכיוון דרום (נימר), ולדעתי היותר מוצלחת, על כביש 77 לכיוון מערב, יונס.
אני רק מזכיר שהציון הכללי (וגם שאר הציונים) מעידים על המסעדה יחסית לעצמה או לתת התחום בו היא פועלת (אני לא משווה מסעדה מזרחית למסעדת סטייקים והפוך).
אישית, כשאני בצפון, בדרך אני משתדל להגיע ליונס לאכול.

אוכל:

הזמנו חומוס, שניצל, וכבד עוף. בנוסף קיבלנו סלטים, קפה שחור, מלבי ובאקלווה.
החומוס מעולה (מתקרב לחליל, ראו פוסט בנושא).
השניצל היה די טוב, בלי חלקים לא קשורים (גידים שצריך להוציא, עצמות וכו'). הטיגון לא כל כך הורגש.
הסלטים היו בסדר (חלקם היו חריפים, המלצר לא הזהיר אותנו בהיותינו אשכנזים לבנים). אם כי קשה לי להגיד על סלט שהוא יותר או פחות מבסדר (ירקות זה לא קישוט)?
לא טעמתי את הכבד.
הבאקלווה עם הפיסטוק היתה מצויינת, ברמת מתיקות מאוזנת ומאוד טעימה.
את הקפה לא שתינו (כבר אמרנו אשכנזים).
המלבי לדעתי היה לא מספיק מתוק ומעט צמיגי. לעומת זאת אישתי שלא אוהבת מלבים, אמרה שהוא היה טעים (כנראה שזה מחזק את הטענה שלי).

שירות:

כמו שירות שאתה מצפה לו במסעדה מזרחית, שירות מהיר שהמלצר יודע מה תזמין לפני שאתה פותח את התפריט, הרבה פינוקים קטנים ותפריט עם מחירים בכתב יד.

עלות תועלת:
הזמנו חומוס, שניצל עם צ'יפס, כבד עוף וקנקן לימונדה. על זה הוסיפו לנו עוד מנה חומוס, באקלוואה, קפה, פיתות, סלטים, ומלבי. מאחר ואין אתר (מפתיע), והזיכרון שלי לא ממש תומך בבלוג הזה, או בכל דבר אחר שקשור לפרטים שאני צריך (עוד יותר מפתיע), אני לא זוכר כמה עולה כל המנה. אני רק זוכר שכל הארוחה הזאת עלתה באיזור ה-145.
נראה לי הוגן ביותר.


אתר:
בסדר :)

בת יער - עמוקה - יער ביריה

ציון כללי:
אחת ממסעדות הבית שלי, גם הפעם לא איכזבה. השנה הם חוגגים 25 שנים של שמירה על איכות. מסעדת בשר מעולה, אולי הטובה בארץ בתחום הבשר (בשר נטו, ללא תבלינים, רטבים וכו').
המסעדה היא חלק ממתחם שמציע מגוון אטרקציות כמו: רכיבה על סוסים, טיולים סוסים של יומיים, באולינג, פאב, מסלול חבלים בין עצים ועוד.
מומלץ לחום למי שעובר באיזור וגם למי שלא.

אוכל:


עוד לא יצא לי לטעום בשר טעים יותר בארץ (שווה ערך לבשר הזה אפשר למצוא באנג'י במרכז).
הזמנו טי-בון 400 גר' (123 ש"ח) וסינטה 300 גר' (104 ש"ח), שניהם מידת עשייה מדיום.
למי שלא יודע, הטי-בון הוא סטייק עם עצם (בצורת טי) שבצד אחד שלו (הימני) יש סינטה, ובצד האחר (שמאל) יש פילה (מי שמתעקש להפוך את הסטייק יקבל את הסינטה בשמאלי ואת הפילה בימני. ולסתומים, מדובר בבדיחה).
הפילה היה רך, נעים ללעיסה ומבחינת טעם, תענוג. הסינטה היתה מעט יותר קשה, מאוד טעימה אבל פה היה מעט חתיכות גידיות (השערה לא מבוססת שלי שבאיזור צפון, בגלל השימוש בבקר טרי, משתמשים בפרות/פרים מבוגרים יותר שמצליחים לפתח קצת יותר שרירים וגידים לפני ששוחטים אותם. שוב השערה לא מבוססת שלי). עדיין הטעם היה מושלם, והיתרון שבבת יער הצלחתי "למצוץ" את הבשר מעל הגידים ולזרוק רק את הגידים. הסינטה שאישתי אכלה היתה זהה לסינטה שעל הטי-בון שלי. יחד עם זה קיבלנו רוטב צ'ימיצ'ורי, ורוטב שמנת-פלפל שממש שידרגה את המנה (קשה לשדרג משהו מושלם, אבל זה הצליח).
יחד עם המנות לקחנו פירה בטטות בשמנת ובצל מטוגן. מנה מתקתקה, מטובלנת טוב ומלווה בצורה מעולה את הסטייקים (זהירות היא ממלאת). עוד מנה מוצלחת מבית היוצר של בת יער, אם כי בשביל פירה לא היינו נוסעים עד שם (העיקר הבשר).

שירות:


 
המלצרית היתה קצת עצבנית, לא ממש רצתה להעביר אותנו לשולחן אחר כשביקשנו (לנו היה קר ולזוג אחר מחניק), אם כי ההתעקשות שלנו השיגה את מבוקשה (אני מכיר חבר שכבר היה מקבל קינוח או שניים חינם רק על זה שלא מילאו את בקשתו מיידית. חבר היית חסר). אח"כ המסעדה התמלאה בבת אחת בגלל אירוע שהיה שם. לזכותם יאמר שלא הרגשנו מקופחים בגלל האירוע ורוב הזמן קיבלנו שירות מאוד מהיר (למעט תיקון החשבון שלקח זמן, היה קופון של 5%).
בסה"כ חוץ מהתאקל בהתחלה, השירות היה אדיב, חייכני, מהיר ומקצועי.
עלות תועלת:

המנות האלו במרכז היו עולות לפחות 10% יותר. תוסיפו על העובדה הזאת את הקופון של ה-5%, את העיצוב הנעים של המסעדה (מעוצב כקרון בוקרים), ואת הנוסף המדהים של עמק החולה והגולן, ותקבלו מחיר שבהחלט מצדיק את האיכות שמקבלים.

אתר:
http://www.batyaar.co.il/

הטחנה - מטולה

ציון כללי:


בסופה"ש האחרון יצאנו אני ואישתי לצימר בשדה אליעזר, מה שאיפשר לנו להיות קרובים ללא מעט מסעדות איכותיות באיזור הצפון. ובצפון כמו בצפון, בדקנו את מסעדות הבשר. הטחנה היתה הראשונה, ויום לאחר מכן בת יער (יפורסם בהמשך).
הגענו ביום חמישי בערב, המסעדה היתה די ריקה ולא ברור למה.
העיצוב נחמד מאוד ומשלב מוטיבים של בקתת ציידים, בניית עץ וזכוכית.
 מקום שנעים לשבת בו.

אוכל:

הזמנו סטייק סינטה במידת עשייה מדיום ונזיד ציידים. הסטייק היה עשוי טוב, נתח סביר הבעיה שהוא היה מעט גידי. מה שאומר, שבחלקים מסויימים במרכז הסינטה היו גידים (לא שומן), לא אכילים, לא לעיסים והורסים את הסטייק. רק נזכיר שהיתרון הגדול של סינטה, שהשומן הוא רק במעטפת, הרוב בשר, ולאלו שלא אוהבים את השומן, קל "לנתח" את הסטייק ולאכול רק את הבשר נטו.
נזיד הציידים היה מעולה. שילוב של טעמים בין הבשר התבלינים והתוספת. פשוט מושלם. התבשיל עבר בישול איטי של כמה שעות, כך שהשומן בתוך הבשר נמס ולא העיק על המנה.
נציין שבנוסף קיבלנו לחם הבית, ממרחים וסלטים על חשבון הבית (על מי שמזמין עיקריות מקבל, לא מומלץ להזמין מנות ראשונות, גם ככה אחרי זה בקושי נשאר לנו מקום למנות העיקריות).
המים (שהביאו לנו לפני שביקשנו) הגיעו עם נענע ולימון, מה שחסך את הצורך להזמין שתיה.

שירות:
פשוט מושלם. כמו שלאומי קארד אומרים, "לפנק, לפנק, לפנק". כבר כתבתי על הסלטים, הלחם, המים וכו' שפשוט נותנים לך. אבל החיוך בזמן מתן השירות, ניהול SMALL TALK כדי להבין מאיפה הלקוח, מה הוא אוהב, מה הוא רוצה. פשוט כיף.

עלות תועלת:
אם הייתי מתייחס לעלות המנה, אז זה היה אמור להיות 4 כוכבים. ביחס למחיר הבשר לא טוב כמו שציפיתי (הסטייק). אבל אם מביאים בחשבון את כל הדברים שקיבלנו חינם, המחיר בהחלט מצדיק (מצטער שלא כתבתי מחירים, אין להם אתר, אבל על הארוחה שילמנו קצת יותר מ-200 שקל סה"כ).
מומלץ למי שבאיזור

עדכון:
הפעם החלטתי רק להוסיף עדכון ולא לכתוב פוסט חדש.
חזרנו שנית לטחנה. הזמנו סינטה בדבש מידת עשיה מדיום (התפריט לא עולה ולכן אין מחירים), ונזיד בוקרים.
הנזיד בוקרים היה מעט חריף והיה הרבה יותר נוזלי ופחות טעים מפעם קודמת. הסינטה היתה הרבה יותר טעימה, עם רוטב עשיר ופירה מדהים. מומלץ :)

יום רביעי, 28 בנובמבר 2012

סאן פלאור - ראשל"צ

ציון כללי:

מסעדה ותיקה בראשון, הוקמה ופעלה (למעט במלחמת המפרץ הראשונה) משנת 1983.
אחת מהמסעדות הסיניות הבודדות שנשארו בארץ לאחר הגל ששטף את המדינה בשנות ה-80.
אישית, זאת אחת המסעדות המועדפות עלי לאורך שנים. לא מזייפת בשעות הערב (עסקיות הצהריים זה סיפור אחר).
אז לקחנו משפחה בת 7 נפשות + התינוק המצ"ב מעלה ויצאנו לאשרר את המקום.
המסעדה לא עברה מתיחת פנים והעיצוב הסיני העדין משנות ה-80 נשאר. צוות מלצרים שעובדים שם שנים, בצירוף העובדה שהאוכל נשאר מדהים והמחירים כמעט שלא עלו, נתנו את התחושה שאנחנו עדיין בשנות ה-80. תחושת נוסטלגיה וכיף.
אישית, אני ממליץ בחום. לא מתאים לחובבי הכשרות.

אוכל:


מעולה :)
מה לא לקחנו. לקחנו 6 תפריטי A. תפריט A כולל: מרק, 2 אגרולים צמחוניים, מנת בשר של עוף/בקר/חזיר, אורז מטוגן, תה סיני וקינוח.
אישית לקחתי את מרק הוונטון (כופתאה מטוגנת ולא מאודה), עם ירקות וטיבלון סיני. מרק מעולה שמהווה יופי של פתיחה לארוחה מצויינת ומפוצצת.
האגרולים היו מעולים. הבצק עבה ולא מגולגל דק כמו ברוב המקומות. לי זה יותר טעים ואני מעדיף יותר בצק, מה שנותן טעם טוב יותר. יחסית השמן לא הורגש, מה שטרם לטעם של האגרול (ולתחושה הכללית בקיבה).
בבשרים התחלקנו לקחנו:
* איטריות ביצים וירקות (אין לי מושג למה אבל אחותי מעדיפה אוכל צמחוני על בשר משיקולי טעם) - לא נגעתי.
* עוף חמוץ מתוק - קוביות עוף בתוך סופגניות מטוגנות, עם רוטב חמוץ מתוק, אננס וגזר. פשוט מעדן. מתוק, אבל במידה. מנה משביעה וטעימה (גם כאן, הטיגון בקושי מורגש)
* עוף עם אגוזים בסלסלה - מנת הדגל. עוף עם ירקות ופקאן מסוכר בתוך סלסלה מטוגנת אכילה העשויה (לדעתי) מקמח תפו"א. אחרי שהסלסילה מקבלת את הטעם של העוף, הירקות והרוטב שהיו עליה, זה בכלל כיף לאכול את זה.
* עוף ברוטב לימון מטוגן בציפוי בצק - האמת די דומה לעוף החמוץ מתוק אבל מעט פחות טוב ממנו (יש את החמצמצות של הלימון שלו ממש משתלבת עם המתוק לטעמי).
* בקר פטריות ונצרי במבו - המנה הבעייתית ביותר. לדעתי הם לא יודעים להכין בקר או שהם משתמשים בחלקים לא איכותיים. הבקר תמיד יוצא כמו מסטיק. לא משנה כמה לועסים, הוא לא נטחן.
מי שחושב שטעיתי בספירה, אז עוף עם אגוזים לקחנו פעמיים (המנה הכי טובה שם).
האורז היה סביר יחסית (בדר"כ הם מוציאים אותו מעט קשה/שרוף, הפעם היה בסדר גמור), אורז מטוגן עם פירורי חביתה, אפונה וגזר.
תה סיני הוא תה סיני (גם לי זה לא אומר יותר מידי, אבל מצד שני כשאישתי שואלת אותי איך הג'ינס החדש שקנתה אני עונה לה את התשובה הגברית "ג'ינס").
לקינוח, במקום לקחת קינוח אישי, לקחנו צלחת ענקית של פירות העונה, גלידות, קצפת, אננס ובננה במעטפת סופגניה מטוגנת. מעולה, טעים, הבעיה שאחרי כל מה שאכלנו (כרגיל) לא נשאר ממש מקום לקינוח.

בקיצור ללקק את האצבעות.
למי שלא שם לב, לקחנו 6 מנות ל-7 אנשים בוגרים ותינוק (שיש טוענים שהוא אוכל כמו מבוגר), וזה פוצץ אותנו. ונשאר קצת אוכל שלקחנו הביתה.

שירות:


שוב, מדובר על מלצרים שעובדים שם שנים. יש טענות שהמלצר שמשרת אותנו כבר שנים לא מזדקן (האמת זה נראה ככה. אני לא יודע אם זה קשור לאוכל או לעבודה במקום, אבל נראה שמצאנו את מעיין הנעורים).
המלצרים לא מציקים ולא מתעלמים. הם יושבים באיזור הסועדים שלהם על הבר, מסתכלים עליהם, ואם סועד מרים ראש לחפש מלצר, רק אז ניגשים אליו. בנוסף, הם רואים את התקדמות האכילה של המנות, ורק כשאחרון הסועדים בשולחן סיים את המנה שלו, הם ניגשים לשולחן לפנות ולהגיש את המנה הבאה (בעייתי מעט שיש לך אחות שאוכלת בקצב צב, אבל זו לא בעיה שלהם).
פשוט מקצוענות לשמה. אצלהם מלצרות זה מקצוע של שנים, ולא חלטורה לפני טיסה לדרום אמריקה.

עלות תועלת:

ותנחשו כמה תפריט A עולה (אחרי התיאור המפורט לעיל)?
בין הפותרים נכונה יוגרל פותר שלא ענה נכונה.
תשובה: 100 ש"ח לתפריט
כן, ארוחה ל-7 אנשים ותינוק (שאוכל כמו בוגר), עלתה פחות מ-700 שקל (על השתיה גובים בנפרד והיא לא חלק מהתפריט).
במעט מאוד מסעדות היום אפשר לאכול אוכל איכותי, להתפוצץ ברמה שאתה בקושי קם מהכיסא, לקבל קינוח בנוסף, ושתיה חמה ולשלם 100 וקצת שקל לאדם (במקדונלדס אני עובר את ה-50 וזה לא אוכל, לא מסעדה ולא משביע).


אתר:
http://www.2eat.co.il/sunflower/

רק בשר - סניף שלמה ת"א

ציון כללי:
חברים שלי אמרו לי שרק בשר זה לא מה שאני זוכר (לא הייתי שם שנתיים) ושהם התדרדרו. כמובן שהתעקשתי לבדוק את זה בעצמי.
רק בשר היתה (עם הדגש על ההיתה) אחת ממסעדות הבשר הטובות ביותר לחובבי הבשר (שיקולי עלות תועלת, יחס ועיצוב, ולאו דווקא הסטייק הכי טוב שיש בארץ). אז כמו הרבה דברים טובים בחיים, זה כבר לא ככה. כמו לא מעט מסעדות שפתחו טוב וירדו ברמה, גם רק בשר נקטה בגישה זו (אף אחד לא ראה את מבצע סבתא? "אתה מתחיל הכי חזק שיש לך, ולאט לאט מגביר את הקצב".)
אז כן, העיצוב עדיין יפה ואותנטי, היחס של הקצבים עדיין טוב, אבל חוץ מזה כלום.
לצערי, אין לאן לחזור :(

אוכל:
2 כוכבים, במיוחד כי כוכב 1 זה אומר שהאוכל לא אכיל. זה הרגיש כאילו קנינו בשר קפוא בסופר, שמנו בדיפ לכמה חודשים, הפשרנו ושמנו עם האש. אני חושב שאין מה להוסיף.
הזמנו סינטה, פרוסות פיקניה, כבד אווז ופילה מטובלן.

שירות:

מתחלק ל-2:
הגריל מן/קצב, שירות 5 כוכבים. ממליצים על נתחים מתאימים יותר לטעם הצרכן אחרי ששואלים ומנסים להבין מהלקוח מה הוא רוצה. נחמדים ומשרתים עם חיוך.
מלצריות: כוכב 1. לא ממש מתעניינים בך. יבשו אותנו קרוב לחצי שעה בטענה שאי אפשר לגשת לגריל מן ויקראו לנו (אחרי עשרים ומשהו דקות כשראינו שהגריל מן מחפש מה לעשות עם עצמו כי זבוב לא ניגש אליו כמה דקות פשוט קמנו להלכנו אליו). נתנו לנו להרגיש שאנחנו איזשהו מטרד שמפריע להן בחיים.

עלות תועלת:

זה עדיין יותר זול מללכת לסופר, לקנות שם את הנתחים ולנפנף לבד (זמן זה כסף). אם מנסים להשוות את זה למסעדה, אז זהו שזה כבר לא.
מחיר ממוצע של 30 ש"ח ל-100 גר' של בשר (תלוי באיזה סוג בשר לוקחים), הוא לא יקר. עם זאת אני מעדיף לשלם קצת יותר ולקבל בשר טעים ושירות טוב (בכל זאת מסעדה).
גילוי נאות, היה לי 320 גר' חינם לכבוד יום ההולדת, וזיכו אותי על עלות ממוצעת ולא של הנתח הזול ביותר. (יאמר לזכותם).

אתר:
http://www.rest.co.il/_Intros/rakbasar/index.html

יום רביעי, 3 באוקטובר 2012

שיין אנד שארפ

ציון כללי:

עוד מסעדת בשר טובה שיצא לנו ללכת אליה בתקופה האחרונה.
המסעדה ממוקמת ליד הסינרמה בת"א במה שהיה (וטוב שהסניף הזה נסגר) דוריס קצבים. בהחלט תחליף ראוי.
מסעדה נחמדה, מעוצבת יפה, ומקרר הבשרים השקוף עושה לך חשק לאכול.
הבעיה היחידה היא שלא חותכים נתחים, אם אתה רוצה פורטר האוס למשל, תצטרך להסתפק בנתחים שיש בגודל שיש. כלומר, אם יש רק נתח אחד של קילו, לא תוכל לבקש שיחתכו לך 300 גר', אלא לאכול את כל הקילו או להזמין משהו אחר. חבל :(
ובכל זאת, מסעדה מצויינת שכדאי ללכת אליה.

אוכל:


אוכל פשוט מעולה :)
הזמנו אני ואישתי כל אחד סטייק סינטה 300 גר' (128 ש"ח) במידת צלייה מדיום. הבשר היה מעולה, יחד עם הסטייקים (צריך לבקש), קיבלנו צ'ימיצ'ורי, רוטב שמנת פלפל ורוטב שמנת פטריות. רוטב השמנת פטריות עם הסטייק להיט, אחריו מומלץ השמנת פלפל. הסטייקים הגיעו עם צ'יפס, לא טעים לדעתי, חתיכות גדולות מידי של תפו"א ויותר מידי שמן.
לקינוח הזמנו את השטרויזל בננות (54), קינוח מעולה. בננות מטוגנות בציפוי פנקו עם גלידת וניל ופירורי עוגה מתוקים. פשוט מעולה.
חבל שאין משקאות מתוקים שאינם מוגזים חוץ מלימונדה/תפוזים.

שירות:


שירות אדיב ומקצועי, בלי להתקרצץ, אבל להיות שם כשצריך. המלצר היה אדם בשנות ה-20 המאוחרות-תחילת ה-30. אדם מסיבי עם זקן, עשה רושם שהוא מבין בבקר, אוהב בשר ועושה חשק לאכול בשר (בניגוד למלצריות בנות 21, שחיפיות, שאומנם נראות טוב וכיף להתסכל עליהן, אבל ברור לך שהן לא דופקות סטייקים על היום).
פשוט מוסיף לאווירה.

עלות תועלת:
אוכל טוב, שירות מצויין, מקום נחמד ואווירה טובה. ובכל זאת, המחיר יקר. אם ב-NG אפשר למצוא סטייק זול יותר (350 גר' במקום 300 פה), ולא פחות טוב, אם קינוח עולה מעל 50 ש"ח (למרות שהוא מדהים), זה נראה לי יותר מידי.
אפשר לחתוך את המחירים ב-10-30% (על הקינוח 30% לפחות) ועדיין לשמור על רווח נאה. גם השתיה עולה כמו שתיה במגרש כדורגל שאין לך ברירה אלא לקנות מגזלן (14 ש"ח למיץ לימון).
מקום שאני אחזור אליו, זה בטוח. אבל עדיין אני אתמרמר על המחיר המעט גבוה.


אתר:
http://www.shineandsharp.co.il/

יום חמישי, 20 בספטמבר 2012

NG - ת"א




ציון כללי:

במילה אחת, מעולה.
כבר הרבה זמן שחברים קרניברים אחרים המליצו לי על המקום. יום שישי האחרון איפסנו את הילד עם ההורים, קבענו עם עוד זוג שהבעל גם קרניבר ויצאנו לבדוק.
עקרונית, מבחינתי המסעדה הזאת (במידה והיא תישאר באותה רמה) הפכה להיות אחת הקבועות וברשימת ההמלצות שלנו.
ומי שמכיר אותי או קרא את הבלוג יודע שאני לא מפרגן סתם (או בד"כ).
אפילו יש חניה חינם באיזור בשעות האלה.
אחת המסעדות היחידות ששווה להטריח את עצמי אליהן למרכז ת"א (זאת, אמורה מיו והמון). אז כן, מגיע להם ציון מושלם של 5 כוכבים בהכל.

אוכל:



 הזמנו את הפריטים הבאים:
* בילטונג - רצועות בקר מיובש עם תבלינים (32 ש"ח).
* X2סינטה מבשר עגלה, 350 גר' +פירה תפו"א ובטטות+ צ'יפס בטטה (לפי האתר 110 ש"ח, אני זוכר ששילמנו 120 ש"ח).
* פאי לימון (באיזור ה-40 ש"ח, תפריט קינוחים לא מופיע באתר).
הבילטונג היתה מנת פתיחה נחמדה, הוא מזכיר את חטיפי הביף ג'רקי האמריקאים, אבל עם טעם טוב יותר ובלי הריח המעושן. מדובר על בשר קשה, נעים לאלה שאוהבים ללעוס בשר קשה (עבד עלי מצויין וגם על אישתי שאוהבת ללעוס מסטיקים). זה מעסיק אותך עד להגעת האוכל האמיתי בגלל שלוקח הרבה זמן ללעוס אותו. לא רע, לא מדהים. פשוט נחמד וטוב.
הסטייקים הוגשו ברמת צליה של מדיום, פשוט מעולים. הסטייקים נעשים עם חמאה (לטובת אלו שלא חובבי כשרות), מלח ומעט פלפל. פשוט תאווה לחיך (מצטער שאני מתפלצן, אבל זה פשוט נכון). אומנם היה חסר רוטב מלווה (צ'ימיצ'ורי, רוטב שמנת וחרדל או משהו אחר), אבל הסטייק היה עשוי טוב, והוא הגיע מנתח טוב. בקושי היה שומן, בשר רך, טעים, נעים ללעיסה. פשוט מדהים. אישתי שטוענת שהיא לא יכולה לאכול בשר בערב (היא לא מבינה שעוף זה מתאבן ולא בשר), חיסלה את הסטייק שלה (כל ה-350 גר', למרות שבניתי על זה שהיא לא תסיים ואני אקבל גם את שלה) בגלל שהוא היה כל כך טעים (והיא לגמרי לא קרניברית). גם החברים טענו שהבשר שלהם היה מצויין, אם אני לא טועה הבעל הזמין ספריבס.
הפירה והצ'יפס היו מאוד טעימים, ואישתי ביקשה את המתכון (לגרד פרוסות דקות מאוד של בטטה ולשים עם מלח בתנור). התוספות פשוט ליוו את המנה בצורה טובה ומוצלחת.
פאי לימון - ב-NG לא מתקמצנים ולא מתפלצנים, קיבלנו חתיכה ענקית של פאי. הפאי היה ממש טעים, המלית היתה מצויינת ושילבה טוב בין מתוק לבין חמוץ. המעטפת היתה טעימה (אני אישית לא הייתי מוסיף את קליפת הלימון המגורדת מאחר והיא לא מוסיפה ודי עלולה לחנוק בנאדם). קינוח מעולה לארוחה מעולה. הבעיה לדעתי היא במבחר הקינוחים (רובם מתבססים על קפה, נוגט ואגוזים מסוגים שונים, אני אישית לא אוהב את זה, אפשר להוסיף גלידה, קרם ברולה או עוגת תפוחים בשביל המבחר). בכל מקרה העוגה הזאת קנתה אותי. אגב העודה הספיקה ל-3 אנשים (בדרך כלל קינוחים במסעדות אני יכול לחסל לבד).
שירות:


שירות מקצועי ואדיב. המלצר שאל אותי כמה פעמים אם אני בטוח שאני רוצה את הסינטה שלי מדיום וול (אני אוהב לוודא הריגה), ובגישה מאוד נעימה שיכנע אותי לקחת מדיום (אותי? לשכנע? מלצר? זה הישג). המלצרים היו מאוד נחמדים ואדיבים, מילאו כל בקשה, הכירו את כל המנות בע"פ (ואני חשבתי שעם ויקיפדיה לא צריך לזכור דברים), המליצו וגם פגעו בול. המלצרים לא הטרידו אותנו בארוחה, אך היו שם מייד כל פעם שהיינו צריכים אותם. פשוט תענוג, ללכת וללמוד איך נותנים שירות בתחום המסעדנות.

עלות תועלת:

אומנם על הבילטונג אני לא אשלם שוב 32 (לא שזה יקר, זה פשוט מיותר אחרי שטועמים אותו פעם אחת), אבל לגבי הסטייק והעוגה המחירים פצצה. גם אם אני לוקח את העלות של ה-120 ש"ח לסטייק סינטה של 350 גר' (כמו שאני זוכר), מדובר על מחיר זול של פחות מ-30 ש"ח ל-100 גר' סינטה איכותית ביותר (אני חושב שברק בשר המחיר ל-100 גר' יותר יקר ופחות טעים, אם כי עדיין טעים).
מחיר העוגה סביר למסעדות (פרוסה ענקית במחיר של 40 ש"ח כשבכל מסעדה על פרוסה בחצי גודל לוקחים באיזור ה-35 ש"ח).
רק שישארו כאלה וישאירו את המחירים ברמה הזאת.


אתר:
http://www.ngrestaurant.co.il/

יום רביעי, 19 בספטמבר 2012

ברימאג

הפעם לא מדובר באוכל, הפעם מדובר באיכות שירות של חברה למוצרי חשמל.
הכיריים שלנו שקנינו מברימאג (של BEKO) התקלקלו (תודות לאחי).
כאשר התקשרנו לברימאג לקבל שירות תיקונים על המוצר (שכבר אינו באחריות, כי עברה שנה), אמרו לנו כי עלות התיקון היא 250 ש"ח, במידה ולא נהיה בבית כשהטכנאי מגיע, לא נקבל שירות ובכל זאת נחויב ב-250 ש"ח.
סיכמו איתנו על אינטרוול זמן של 13:30-17:00 על בסיס הודעה מהטכנאי של חצי שעה לפני הגעה (בניגוד לחוק הקובע כי אינטרוול כזה יהיה פחות מ-3 וחצי שעות).
מעבר לעובדה שאישתי היתה בבית בכל הזמן הזה, הטכנאי צילצל ב-4 ואמר שיגיע בסביבות 4 וחצי, 5. בסביבות 5 ומשהו הוא התקשר להודיע שיאחר (בכמה? לא יודע). בסוף בשעה טובה הוא הגיע ב-7 ומשהו. הוא תיקן את הבעיה בלי בעיה.
אז מה הבעיה - 6 שעות שחיכינו בבית לבואו של הטכנאי.
כמובן ששירות לקוחות, כולל המנהל (כנראה נציג שלא ענה לטלפון באותו הזמן) דחו את בקשתי לקבל סוג כלשהו של פיצוי.
אז מה אני מבקש?
אל תקנו מוצרים מברימאג.
איזה מוצרים?
LG,BEKO,KENWOOD,GRAETZ,MOTOROLA,APEX,BABYLISS,CHROMEX.
האמת שאחרי שאני רואה את הרשימה, זה לא כל כך קשה לא לקנות את המוצרים האלו, מדובר בסופו של דבר על מוצרי WHITE LABEL שאפשר לקנות כל חברה אחרת במקומם.

יום רביעי, 29 באוגוסט 2012

סאטורי ת"א - רמת החייל

ציון כללי:
האמת כל פעם שאנחנו הולכים לפסטה מיה ברמת החייל (לאחר שכבר קבענו עם חברים והזמנו מקומות), אני ואישתי שואלים את עצמנו מה זאת המסעדה האסייתית המעניינת שיש בפסז' לפני פסטה מיה. אתמול החלטנו לבדוק. יצאנו למסעדה אנחנו והילד הקטן והמתוק שבתמונה מעל ויצאנו לבדוק.

אוכל:
אני ואישתי הזמנו את העיסקית ב-54 ש"ח שכללה מנה ראשונה, מנה עיקרית ושתיה.
כמנה ראשונה לקחתי את הטונג מואן  - סיגרים ממולא בעוף, ירקות שורש ורוטב טריאקי, למנה עיקרית לקחתי את הגאי מנהו - חזה עוף פריך בצ'ילי מתוק ולימון מוגש עם אורז מטוגן וסלט כרוב .
הטונג מאו היה מעניין ובהחלט לא מזכיר את הסיגרים השרופים, השומניים שהיו מלאים בבקר חריף בחתונות של שנות ה-80. הוא היה עדין, לא ספוג בשמן (יחסית לאוכל מטוגן), עם שילוב טוב בין הבשר לירקות.
הגאי מנהו היה נחמד, מדובר על עוף בציפוי ברוטב צ'ילי ולימון, לא מנה מרגשת, אבל היה טעים. שוב, לא היה ספוג שמן, הרוטב היה באיזון עדין והיה טוב. האורז היה טעים, והילד נהנה לשחק עם סלט הכרוב.

שירות:
שירות מעולה, שירתו אותנו במהירות ואדיבות, כל בקשה שלנו (והילד העיף לא מעט סכו"ם מהשולחן) נענתה בחיוך ובמהירות. הם גם יזמו הבאת מפיות כל פעם (זה קרה לא מעט) שהילד התלכלך, וכל פעם שהוא העיף משהו מהותי מהשולחן (שוב, קרה לא מעט), הם הרימו מייד. בקיצור, שירותי מקצועי, מקצועני, אדיב ועם חיוך.

עלות תועלת:
שוב, הלכנו לעיסקית, אז המחיר בהחלט מצדיק את הארוחה שהיתה טעימה. אבל אם תסתכלו בתפריט הרגיל,
תגלו שטונג מואן עולה 27 (מנה ראשונה) והגאי מנהו לא מופיע. אני מניח שארוחה דומה שלא בעסקית תעלה לפחות 80 שקל לאדם, אני חושב שזה לא מצדיק את מה שאנחנו אכלנו (מצד שני יש הרבה מנות מעניינות שלא מופיעות בעיסקית).
 

יום שבת, 4 באוגוסט 2012

מא(געיל) רחובות



ציון כללי:

0
כן, פעם ראשונה, ואני מקווה שגם אחרונה, מסעדה קיבלה אצלי את הציון 0!
הסיפור:
יום שישי האחרון חגגנו לאישתי יום הולדת, אירגנתי לה מסיבת הפתעה עם החברים הקרובים וחיפשתי מקום לחגוג ל-20 איש. כחודש לפני האירוע התקשרתי למסעדה והזמנתי מקומות ל-20 איש, וביקשתי מקום למספר עגלות. כשדיברתי עם בעל המקום בטלפון סיכמנו שכמה ימים לפני האירוע אני אתקשר שוב ואעדכן אותו לגבי כמות האנשים המדוייקת וכמות העגלות שתגיע למקום. דיברתי עם בעל המקום 3 ימים קודם וסיכמנו שיגיעו 20 איש ו-2 עגלות. בעל המקום אמר סבבה. מאחר וזאת היתה מסיבת הפתעה, מרבית האנשים הגיעו ב-9 וחצי בערב ואנחנו הגענו ב-10. 2 זוגות חברים היו אמורים להצטרף אח"כ (חלק מ-20 האנשים שדיברנו עליהם). כבר כשהגענו היה ברור שיש מקום ל-16 איש שישבו בדוחק, המזל הוא שאף אחד לא הביא את הילד שלו, ולכן לא היתה לנו בעיה נוספת של מקום לעגלות. איך שהגענו ב-10, ביקשנו מהמלצרית שתסדר מקום נוסף ל-4 אנשים (כמו שהזמנתי בטלפון). במשך כחצי שעה ו-4-5 פעמים שביקשנו, המלצרית המשיכה לאסוף את ההזמנות ולהתעלם מהבקשה. כמובן שהיא פיספסה כמה הזמנות של החבר'ה שלנו שניסו לטפל בבעיה, אבל לה זה לא ממש הפריע. כעבור חצי שעה, קיבלנו תוספת שולחן שהספיקה לעוד 2 אנשים (כלומר ל-18 מתוך ה-20 היה מקום לשבת). אומנם בצורה לא נוחה והם היו די רחוקים מהשאר, אבל נניח (אם כי בחדרון שהיינו בו היה עוד שולחן של 6 אנשים שהיו פשוט יכולים למקם במקום במסעדה ולתת לנו את המקום, מה גם שביקשתי לסגור לנו חדר משלנו, הוא הבטיח שכן ולא קיים).
כשביקשנו עוד שולחן לעוד 2 אנשים (כלומר השלמה ל-20), הם אמרו לנו שאין להם.
מסתבר שלמקום יש קופונים של קופונייט. שמחים וטובי לב, החבורה קנתה 3 קופונים, כלומר ל-20 איש היו 3 קופונים (כל קופון זיכה בהנחה של 50 שקל). הסיכום עם הבעלים היה על מינימום של 37 ש"ח, החשבון הכולל לפני הורדת קופונים עמד על איזור ה-1750 (כלומר כיסינו בהרבה את המינימום). כאשר הזוג הראשון שהיה עם קופון הלך, לא היתה בעיה. כשהזוג השני רצה לשלם עם הקופון ולהשלים עם אשראי, הבעלים בא, צעק ליד אישתי והחברים שהוא לא מוכן לקבל את הקופון, שזו חוצפה והגזמנו. אישתי אמרה לו שהיא לא מטפלת בזה, הוא שאל מי הזמין את השולחן והזמין אותי הצידה. לטענתו, בקופון כתוב שחובה להודיע לבעל המקום בכניסה למסעדה על כך שיש קופון (צודק לא הודענו), שהקופון לא תקף לשישי ערב ושהיינו אמורים לחשוב על זה לבד (על הקופון לא היתה מגבלת יום או שעה, שאם כן לא היינו קונים אותו), ושמותר קופון אחד לשולחן (שוב, בקופון לא מצויין שום דבר בנושא). הוא אמר שהוא עשה לנו טובה שהוא קיבל אחד, אבל את השאר לא יסכים לקבל. שאלתי אותו מה היה קורה אילו היינו מודיעים לו בכניסה למסעדה, האם הוא היה מבקש מאיתנו לעזוב מאחר ויש בידינו קופונים (וכאן השאלה, אם אני מודיע לו בתחילת הערב, האם הוא זכאי בכלל לסרב, מה שלא כתוב שמותר לו עפ"י הקופון). הוא אמר שהוא היה עושה קומבינה, שאלתי אותו (הוא כבר קיבל אחד), האם יסכים לקבל את הקופון של הזוג השני שרצה ללכת (אמרתי שאני אוותר על הקופון שלי, שהאורחים שלי לא יתבאסו). הוא סירב. שאלתי אותו מה היה קורה אם היינו אומרים בתחילת הערב, האם היה אומר ל-20 איש "ללכת לחפש"? עכשיו תבינו את המוח הישראלי הדפוק, בחשבון פשוט, הוא "הרוויח" 100 ש"ח (את הקופון הראשון הוא קיבל). הזמנו אצלו ב-1750 שקל בערך, יש 20 איש שיושבים במסעדה, ל-2 מתוך האנשים שישבו יש נגיעה לעולם פירסום המסעדות באינטרנט. הרי ברור לו שאף אחד מאלו שנכחו לא יחזור יותר, וימליץ לחבריו לא לבוא לשם. בנוסף (סיפרתי לו על הבלוג), הוא יקבל פירסום שלילי (ומכתב תלונה לקופונייט) על המקום. אז מה עדיף, 100 ש"ח או רווח עתידי (מן הסתם הפסקנו להזמין ברגע שזה קרה).
הוא מצידו אמר שישמח לכבד את הקופונים ביום אחר שלא עמוס (אני לא ממש פנוי ביום רביעי ב-15:46 בצהריים אם זה מה שנוח לו). לא ברור ל...(מהיבטים משפטיים אני לא אכתוב את המילים שרציתי) שאנחנו לא נחזור לשם אף פעם? יותר מזה, אם זה תלוי בי, אמליץ לכל מי שאני מכיר ואתזכר ככל הניתן, לא ללכת לשם. אמרנו לו גם שנבטל את הקופונים ושאת הכסף מהם הוא לא יראה.
הוא ביקש ממני לצאת גבר, לא ברור לי איך יכלתי לצאת גבר, שכן הוא לא הסכים לכבד את הקופונים, מה יכלתי לעשות? האמת שיצאתי גבר גבר (בכל זאת ויתרתי בעל כורחי על 2 קופונים, כל אחד זה גבר).
דרך אגב, עד סוף הערב לא היו מקומות ל-20 האיש שהגיעו (או לעגלות שהיו אמורות להגיע). והוא הצליח להרוס לאשתי את המסיבה (כל הכבוד גבר).

אוכל:

הזמנו את הביף סטרוגונוף (62 ש"ח), פסטה קרם בטטה (46), פאבלובה (34 ש"ח) ופירמידת מא (38 ש"ח).
לצערי קיבלתי את העוף סטרוגונוף במקום הביף, מאחר ולא ממש היה עם מי לדבר (כן המלצרים לא ממש היו בסביבתנו, למרות שהיינו 20 איש). למרות שאני לא אוהב פטריות, המנה היתה ממש טעימה. לגבי הפסטה בקרם בטטה יש חילוקי דעות, אני חושב שהיא היתה ממש טעימה, אישתי אומרת שהיא היתה פשוטה וסתמית (אני נותן את הציונים :)).
הפאבלובה והפירמידת מא (פירדמידת קרם ברולה מוקפא), היו טעימות, לא משהו יוצא דופן, כמו בכל מסעדה אחרת.
חברים שהזמינו סינטה ואנטריקוט טענו שהבשר היה טעים וטוב.

שירות:

0
בנוסף לאמור לעיל, אני מזכיר, בעלים שלא מוכן לכבד קופונים, לא היה מקום לאנשים עפ"י ההזמנה, מלצרית שמתעלמת, אין מלצרים בסביבה כשצריך, מנה לא נכונה (והחיוב כמובן על הביף שהוא יותר יקר). אני חושב שמלאי זה חלק מהשירות, היו סה"כ 2 סינטות, לא היתה עוד מנה שאני לא זוכר את שמה, ובהתחשב באווירה הכללית, אני חושב שזה די אומר משהו. בנוסף, המנות הגיעו ממש מאוחר (בין הזמנה להגעה של המנה עברה מעל חצי בחלק גדול מהמקרים).
לגבי הביף, במקום לנסות שוב לדבר עם מישהו משם (זה כבר אחרי השירות הזוועתי והשיחה המרעננת עם ה"בוס"), החלטתי להוריד את ההפרש בין המנות על חשבון הטיפ.

עלות תועלת:
0
הפעם אני לא מתייחס רק לקשר הישיר בין המנה לבין המחיר (בדר"כ אני משתדל לנטרל את האווירה, השירות והעיצוב מקריטריון זה), הפעם אלמנט השירות נכנס חזק (לא הגיוני שיש אנשים שאוכלים בעמידה, זה חלק ממחיר המוצר).

בקיצור, אם בא לכם לעשות אירוע, זה לא המקום. אם אתם מזוכיסטים, מומלץ.
אל תשכחו לקנות קופון :)

הרצל 226 קומה 2 רחובות

יום חמישי, 2 באוגוסט 2012

מקס ברנר - הנמל ת"א

ציון כללי:
בניגוד לסניפים בראשון לציון וברמת החייל בת"א (המצויינים דרך אגב), בסניף הזה אני לא חוזר לשבת. זה התחיל עם ההוראה המפגרת שלפני 14:00 יש רק תפריט בוקר (התיישבנו בחמישה ל-2, קחו הזמנה ותאחרו ב-5 דקות, מה הסיפור)?
האוכל לא היה טעים, האוכל הגיע באיחור, לא קיבלנו את האוכל ביחד, המסעדה מטונפת ולא נעים לשבת שם. למה לא 1? משרד הבריאות כנראה יכול לחכות כמה ימים לפני שהוא נכנס לפעולה.
למי שלא מצליח למצוא את המסעדה ובכל זאת מתעקש לחפש ולהגיע אליה, היא נמצאת ליד הגשר הצפוני שמחבר בין רידינג לנמל.

האוכל:
הזמנו שניצלים קטנים עם פירה תפו"א ובטטה (53 ש"ח), סלט פטוש (48 ש"ח), חציל בטחינה (28 ש"ח), לטה בננה ספליט וקרם שוקולד (29 ש"ח).
השניצלים היו יבשים, רבע הלימון  הוסיף להם טיפה טעם (קמצנים, רבע לימון לא מספיק לשניצלים בגודל שהגשתם), לפירה היה טעם כבד של חומר תעשייתי זול ומלוח ושל תפו"א (אני חושב שכבר כתבתי שאני לא אוהב טעם של תפו"א ואני כן אוהב פירה איכותי, מה גם שהפירה היה אמור להיות עם בטטה שאני אוהב יחסית).
סלט פטוש, לחתוך מלפפון ל-10, עגבניה ל-7 ובצל ל-30 זה אומנם נופל על הגדרה של סלט, אבל כזה שאתה מכין לעצמך כארוחת ערב כשאין לך כוח ולא משהו להגשה במסעדה. אפילו לחמניה לא נתנו עם הסלט. תיקנו ירקות לבד בשוק האיכרים ליד ותאכלו.
החציל (אני לא טעמתי אותו) אבל מי שאכל אותו טען שזה היה ממש לא טעים, קשה לחרבן חציל (והם הצליחו).
אפילו הלאטה שאני כל כך אוהב (בשאר הסניפים) היה רע, גם אחרי שקיבלתי את מה שבאמת הזמנתי (כנראה שהם שפכו את תוכן הכוס ועל אותה כוס הכניסו את הלאטה הלבן), הטעם שלו היה משונה ותעשייתי (לא ברור לי איך הם הצליחו להרוס גם את זה).
בקיצור איכס (לא אומרים איכס על אוכל, אני לא בטוח שניתן לקרוא לכל מה שהוגש אוכל).

שירות:

גם בגלל הטימטום של אי אפשר להזמין בחמישה ל-2 אוכל מהתפריט של 14:00 והלאה. תוסיפו לזה שהבקשה לקבל את הלאטה בננה עם שוקולד לבן (מה שמגובה בתפריט) נענתה בלאטה על שוקולד חלב. השניצל הגיע חצי שעה אחרי שאר האוכל שהזמנו (מצופה שכולם יאכלו יחד ולא כל אחד בתורו). החציל הגיע 20 דקות אחרי הפטוש, בקיצור, אפשר למקבל תהליכים ולא לעבוד טורי (אנשים רוצים לאכול יחד ולא שכל אחד יאכל לבד והשאר יסתכלו עליו). שלא תגידו שהיה עומס, היו יותר מלצרים במסעדה מאשר שולחנות מאויישים (וזה לא שהיה שולחן של למעלה מ-4 אנשים). אולי הבעיה היתה שכל שניה ניגש מלצר אחר.

עלות תועלת:


כן, המחירים יקרים, האוכל מגעיל והשירות מחריד, צריך לפרט עוד?
http://max-brenner.co.il/

פסטה מיה רמת החייל

ציון כללי:
סה"כ מדובר ברשת פאסט פוד איכותית של פיצות, די דומה לבורגוס. הפיצות מתיימרות להיות איטלקיות, האמת לא רעות, אבל לא כמו ברומא (מומלץ פיצריה בפיאצה נבונה). מקום שנחמד לשבת בו, אבל יש בו 2 בעיות: 1. המסעדה עצמה בנויה בצורה לא נוחה, בפעם האחרונה היה לנו מזל וישבנו למטה, אבל לפעמים מושיבים אותנו בקומה השניה של המסעדה, לזוג שבא עם התינוק (ולפעמים כמה זוגות כאלו), זאת לא אטרקציה לטפס את המדרגות עם עגלה. 2. הסניף הספציפי הזה כשר, מה שיוצר 2 בעיות: הראשונה, אין את מגוון המאכלים האיטלקיים כמו ספגטי ראגו (בולונז בעיברית). השניה, עקרונית אני נגד כשרות (דיון אחר לגמרי ולא קשור לבלוג).
אז למה לא 5? כי לא נפלתי ומבחינתי זאת מסעדה שאפשר לאכול בה (די כיף וטעים), אבל אם בא לי איטלקי טוב באותו מחיר במקום נעים יותר (ויש מקום) אז ברור לי שזאת תהיה אמורה מיו.

האוכל:
שוב, מדובר על אוכל טעים, אבל לא וואו. הזמנו פיצה מרגריטה (49 שקל), אישתי לקחה את מנת היום של רטבי השמנת: פסטה אליקואידלי הירוקה (אם אני לא טועה זה תיבלון תרד) ברוטב שמנת עם עגבניות יבשות ואגוזי מלך (מאחר ומדובר על מנת היום המנה לא מופיעה בתפריט, אבל המנה עלתה באיזור ה-60).
הפיצה היתה פיצה דקה, די טעימה, לדעתי הגבינה מעט שומנית. הבצק היה פריך מצד אחד אבל לא אבן מצד שני, רוטב העגבניות היה עשיר, תוספת הבזיליקום תמיד מבורכת :).
מנת היום היתה מצויינת, טעימה מאוד, רוטב שמנת שלא מאפיל על המנה אלא משתלב בה ליצירת טעם מעולה בפה, העגבניות ואגוזי המלך רק הוסיפו למנה. המנה באמת מומלצת (אני לא אוהב בד"כ פסטות על בסיס שמנת, או פסטה שהיא לא ספגטי). המנה הזאת מה שקבעה את הציון של האוכל על 4 (הפיצה באיזור ה-3, 3 וחצי).

שירות:


השירות היה מצויין. כשהגענו, כיסאות התינוק היו מוכנים ליד השולחן. המלצרית מייד הציעה לאחסן את העגלות קרוב אלינו אבל לא צמוד לשולחן כדי שלא יפריע. המנות הגיעו מהר יחסית, כל בקשה נענתה מייד ועם חיוך.

עלות תועלת:

אני חושב שזה מוגזם לבקש 50 שקל (למדייקים 49) על פיצה אישית. אל תשכחו שהיום אפשר לקנות פיצה משפחתית טעימה (תלוי מאיזה סניף) של דומינו'ס ב-40 שקל שמספיקה ל3 אנשים רעבים. לפלצנים: נכון זו לא אותה פיצה, אבל עדיין זה מוצר בר השוואה (הפיצה של דומינו'ס מספיק טעימה).
מנת היום היתה טעימה, אבל שוב, לא מדובר על מנה בשרית, או גודל מנה שמספיקה ל-2 אנשים.
אומנם חומרי הגלם איכותיים (אולי חוץ מהמוצרלה), אבל ראבק, מוגזם!

http://www.pastamia.co.il/